הבדלים בין גרסאות בדף "לורן קבילה"

[1]באותה תקופה קבילה רצה לשמור על פרופיל נמוך, הוא פחד ממעקב של סוכנות הביון האמריקאית [[CIA]]. לכן השתדל לא להיחשף יותר מדי. קבילה טען שדיסקרטיות היא חלק מהאסטרטגיה שלו. [2][[קובץ:En-us-Laurent Kabila from Congo-Kinshasa pronunciation (Voice of America).ogg|ממוזער|הגייה נכונה של השם לורן קבילה.]]
 
== פעילותפעילותו פוליטיתהפוליטית של קבילה (1960-1997) ==
=== [[משבר קונגו]] ===
בשנתב-30 ביוני 1960, ה30 ביוני, קיבלה קונגו את עצמאותה מבלגיהמ[[בלגיה]]. זמן קצר לאחר קבלת העצמאות [[משבר קונגו]] החל. במהלך המשבר נהרגו כ100כ-100 אלף איש. המשבר נגרם מסיבות אידאולוגיות וכלכליות, ומגורמים אתניים (לשון, תרבות, דת, מוצא). ב-5 ביולי 1960 החל הצבא הקונגולזי למרוד ברחבי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מרידה זו גרמה לאנרכיה כללית ולהתערבות צבאית בלגית למען הצלת עשרות אלפי הבלגים שחייהם היו בסכנה. מרד החיילים היה נגד הקצונה הבלגית שהמשיכה לפקד עליהם לאחר העצמאות. המשבר כלל מלחמות אזרחים והרג אחים, שהובילו לפיטוריו של ראש הממשלה של קונגו, [[פטריס לומומבה]] (Patrice Lumumba), על ידי נשיא המדינה [[ג'וזף קסא וובו]] (Joseph Kasa-Vubu‏).
 
משבר קונגו היה משבר פוליטי שגרם להתערבות בינלאומית נרחבת כשכוחות האו"ם נשלחים לראשונה, לאזור [[נהר הקונגו]]. האו"ם שב וקרא לנסיגה מוחלטת של כוחות בלגיים וכוחות חרב מתחומי קטנגה (מחוז בקונגו) קטנגה. אף על פי שאינם אמורים לתפוס צד, האו"ם הוציא הוראה מפורשת לבלום [[שכירי חרב]] זרים בכל מקום בו הכוחות נתקלו בהם.
 
במהלך המשבר שימש קבילה בתפקיד "סגן מפקד" בתנועת הנוער בלובאקאט. לורן הלך לפי אמונותיו הלאומיות ופעל על פיהםפיהן. בספטמבר 1962, לורן קבילה הפך להיות ראש הקבינט של שר ההסברה [[פרדיננד טומבה]] (Ferdinand Tumba).
 
===פעולותיופעילות הפוליטיותפוליטיות לאחר משבר קונגו===
בחייו האישיים של קבילה באותה תקופה הוא התחתן ונולדה לו בת. אך חיי המשפחה לא החזיקו זמן רב, הוא במהירות ויתר על המשפחה הראשונה לטובת הפעולות הפוליטיות שלו, ולטובת נשים רבות אחרות.[[קובץ:Congo Crisis collage.jpg|ממוזער|תמונות מתקופת משבר קונגו: מחנה פליטים,חיילים,פעילי תנועת הבלובאקט,3 אזרחים קונגולזיים שנרצחו ע"י הכוחות המורדים.]] בנובמבר 1963, קבילה מונה לשר הרווחה, הספורט והנוער. בינואר 1964 הוצע לקבילה להצטרף לגאסטון סומאליוטסומיאלוט (Gaston Soumialot) ולקריסטוףולכריסטוף גבנייה (Chrisophe Gbenye) , שהיה נשיא הNCL (התנועה הלאומית לחופש), ולפתוח חזית צבאית בקיבובמחוז קיבו (Kivu) שבמזרח המדינה. מתקפה זו אורגנה כחלק ממשבר קונגו ומהמלחמה הקרה ששררה בקונגו באותם ימים.
 
במאי 1964, קבילה הצטרף לתקיפה זו נגד ג'ייסון סנדוואה (Jason Sendwe) שהיה הנשיא של צפון קטנגה באותה תקופה. תקיפה זו נקראה מרד הסימבה  (Simba Rebellion). קבילה הוביל צעירים מקומיים בעיקר משבט ה-הולוהולו  (Holoholo) שהיו בדעות פוליטיות דומות לשלו. ההתקפה כשלה וקבילה ברח לסין ל[[סין]], למספר מדינות במזרח אירופה ומדינות אפריקאיות אחרות במטרה לשמור על פרופיל נמוך, ואכן לאחר כמה חודשים חזר קבילה לקונגו.
 
בנקודת זמן הבאה ,לאחר שקבילה חזר לקונגו,קבילה הוא המשיך להיות פעיל במרד נגד המשטר.  תנועת המורדים בה לקח חלק כבשה את סטנליוייל (Stanleyville) – העיר השלישית בחשיבותה בקונגו, אך עד סוף נובמבר 1964 העיר נכבשה שנית על ידי כוחות המשטר הקונגולזיים ובלגייםוהבלגיים. כתוצאה מכך, שבילי גישה לעיר, שהיו חשובים למורדים, נחסמו,. לכןעל כן האזור בו קבילה פעל הפך לנקודת הכניסה היחידה דרכה היה ניתן להעביר אספקה למורדים. השליטה של קבילה על הגישה היחידה לעיר הפכה אותו לדמות חשובה במערך של המורדים,. עקב זאת היה ניתן לראות את הפוטנציאל הנשיאותי והמנהיגותי של קבילה כמנהיג כבר אז.
 
בסוף נובמבר קבילה מונה להיות שר החוץ ושגריר בטנזניהב[[טנזניה]], [[קניה]] ואוגנדהו[[אוגנדה]]. בזמן שהיה בתפקיד הוא התמקם בקיגומה (Kigoma) עם המפקדים הכפופים לו, וכיוון את רוב כוחות המרד לצד האחר של [[אגם טאנגנייקה ( Lake Tanganyika )טנגניקה]] בקונגו.
 
ב24 באפריל, 1965 הוא מונה להיות סגן נשיא של המועצה העליונה של המהפכה (Supreme Council of the Revolution).
 
מאפריל עד נובמבר 1965 , קבוצה צבאית קובנית תחת הנהגתו של [[צ'ה גווארה]] (Che Guevara) עזרה לכוחות המורדים להקים כוח מורד מאורגן ומוסדר. אך חוסר באימונים, במוטיבציה ובמנהיגות (קבילה לרוב לא היה נוכח בשטח הלחימה) – הפכו משימה זו לבלתי אפשרית. כאשר קבילה הורה על כניעה עקב ההתקפות של הצבא הקונגולזי הוא איבד את העזרה החיצונית עבור המרד שלו, וקיבל ביקורות רבות על כניעה זו – בקונגו ומחוצה לה.
 
לאחר הכניעה, רבים שיערו כי לורן קבילה עדיין לא הוכיח את עצמו כמנהיג יעיל. עקב הביקורות, הוא חזר לבסיס בכך שלקח שיעורי פוליטיקה וחינוך בסין ב1966ב-1966. לאחר החזרה שלו לקונגו הוא חשב על דרכים ליישם את מה שלמד, ובדצמבר 1967 – הקים תנועה מורדת עצמאית וחדשה: המפלגה של המהפכה הפופולרית ((the Party of the Popular Revolution (PPR). תנועת הPPRPPR חטפה אירופאי אחד ושלושה סטודנטים אמריקאים. עקב כך טנזניה משכה את המימון שלה לתנועה של קבילה, וראש הממשלה מובוטו תקף בחוזקה יעדים רגישים של התנועה, וגרם לקריסת "עמוד השדרה" הצבאי של התנועה. תנועת הPPRPPR לא הצליחה להתרחב מעבר לגבולותיה המקוריים , והמוניטין שלה נשאר מקומי ולא ארצי.
 
עקב הכישלון של תנועת הPPRPPR, קבילה התיישב בדאר אסא-סלאם שבטנזניה, והקים שם משפחה חדשה. בשנת 1971 נולדו לו [[תאומים ב1971]], שאחד מהם הוא [[ג'וזף קבילה]] (Joseph kabila) -שעתיד להנהיג את המדינה אחריו. בשנה זו מובוטו , ראש ממשלת הדמוקרטיה הרפובליקנית של קונגו, שינה שם המדינה לזאיר (Zaire).[[קובץ:DRC group 3part.jpg|ממוזער|מפת קונגו.]] בשנות ה70 המאוחרות, תנועת הPPRPPR זוהתה בעיקר בהקשר של מאבקים פוליטיים מלמול הדיקטטורה של מובוטו, ראש הממשלה, אך התנועה נחלשה עם השנים. בשנת 1988 הגיעה לסיומה הפעילות של התנועה המורדת (PPR) בהנהגתו והקמתו של קבילה עקב אותה היחלשות עם השנים. עוד נטען כי קבילה נעלם ונהרג. ברם, נמצא כי בתקופה זו קבילה יצר קשרים אישיים חשובים עם [[יוורי מוסווני|יוורי מוסאווני]] (Yoweri Museveni), הנשיא העתידי של [[אוגנדה]], ועם [[פול קגאמה]] (Paul Kagame) הנשיא העתידי של [[רואנדה]]. בעזרת קשרים אלו, קבילה קיבל תמיכה ממוסוואניממוסווני וקגאמה, והקים את תנועת האיחוד של הכוחות הדמוקרטיים של החירות - Aliance of Democratic Forces of Liberation, (ר"ת: ADFL). בתנועה זו היו חברים גם : אנגנדו קיסאסה (Ngandu Kisase) - מצביא ותיק מתקופת השלטון של [[פטריס לומומבה (היה ראש ממשלה בעבר)]], מסאו נינדגה (Massassu Nindaga) ודאוגראטיס בואגרה (Deogratias Bugera) שהיו מזוהים עם רואנדה, גם בשורשיהם וגם בשאיפותם הפוליטיות.
 
ב31 באוקטובר 1996, הכוחות של הברית הזו, יחד עם תמיכה מאסיבית של כוחות צבאיים מרואנדה ואוגנדה, תקפו את בוקאבו (Bukavu) וגומה (Guma) -הערים המזרחיות ביותר בארץ, הגובלות עם רואנדה ואוגנדה. תקיפה זו סימנה את תחילת סופו של המסע הארוך של קבילה בדרך לנשיאות.
 
===[[מלחמת קונגו הראשונה]]===
בעקבות [[רצח העם ברואנדה]], ותפיסת השלטון ברואנדה על ידי הטוטסיה[[טוטסי]], (Tutsi), נמלטו בני [[הוטו]] (Hutu) רבים מרואנדה לזאיר, והתפתחה לחימה בין ההוטו והשבטים הזאיריים, כאשר הטוטסי סובלים משני הצדדים. (במזרח המדינה התגוררו מהגרים רבים מבני הטוטסי וההוטו מרואנדה שהיוו כמחצית מהאוכלוסייה באזור).
 
מחנות הפליטים של ההוטו במזרח זאיר שמשו גם כבסיסים להתקפות של ההוטו נגד הטוטסי ברואנדה. בתקופה זו החלה ממשלת רואנדה של הטוטסי בפעולות צבאיות נגד ההוטו בזאיר.
 
קבילה, שהיה יריב של ממשלת מובוטו (שתמכה בשבט ההוטו-בנובמבר 1996 פורסם צו האוסר הימצאות בני טוטסי בזאיר ומטיל עונש מוות על טוטסי שיימצא בה) זה זמן רב, עמד בראש החזית שנפתחה כנגד מובוטו. המשטר הנוקשה והרודני של מובוטו יצר לו אויבים כמעט בכל זאיר, ולכן קבילה זכה לתמיכה רבה, עקב זאת בשנת 1996 פרצה [[מלחמת קונגו הראשונה]].  
 
במהלך המלחמה, כוחות רואנדה הרסו את מחנות הפליטים בהם השתמשו בני ההוטו בהתקפותיהם אל תוך רואנדה, והתקדמו מערבה לקראת עיר הבירה [[קינשאסה]]. חייליו של מובוטו סבלו ממורל נמוך לאור קבלת משכורת נמוכה של כדולר לחודש, שלעתים כלל לא שולם, וציוד מועט ולקוי. במקרים רבים נמנעו החיילים מלהילחם נגד המורדים ובמקום זאת בזזו את העיירות ונסו מהן לפני הגעת המורדים. קבילה ואנשיו הגיעו לשערי עיר הבירה קינשאסה ללא התנגדות, כאשר מובוטו נמלט לחו"ל.
 
== נשיאות (1997-2001) ==