אלכסנדר גפל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון נוסח |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: הייתה, קלאסית, גינקולוגיה, נמנ\1 עם, תוכנ\1ת, היסטורי |
||
שורה 21:
לאחר פרישתו של פרופסור צונדק, הוזמן ד"ר גפל לנהל את המחלקה הפנימית בבית החולים הדסה בתל אביב.
[[קובץ:ביקור_רופאים.jpg|ממוזער|226x226 פיקסלים|פרופ' גפל בביקור רופאים בביה"ח הדסה ת"א, 1965]]
עם הקמת בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מונה ד"ר גפל כמרצה בכיר בפקולטה, ומחלקתו
ד"ר מאיר לירון, תלמידו וסגנו של פרופסור גפל, ולאחר פרישתו מחליפו כמנהל המחלקה הפנימית, כותב עליו<ref>{{צ-מאמר|מחבר=מאיר לירון|שם=|כתב עת=הרפואה, עיתון ההסתדרות הרפואית בישראל, כרך 125, חוברת ט' עמ' 322, מיום 1.11.1993}}</ref>: " תמיד היה זה החולה וסיפור מחלתו שעמדו במרכז. תמיד הצליח לדובב את החולה ואפילו בשפה זרה לו לחלוטין (ושליטתו בשפות רבות
ועוד כותב ד"ר מאיר לירון:" נוסף להיותו רופא ומחנך שמעטים כמוהו, היה פרופסור גפל גם בר אורין..., הוא שקד ללמדנו לא רק רפואה אלא גם להשלים את ידיעותינו בלשון, בתנ"ך ובדברי חז"ל, וכל זאת בדרכי נועם ובהומור המיוחד לו. יושרו ועמידתו על עקרונותיו היו מן המפורסמות, היה יחיד במינו כמי שלא ידע צורת מכונית, ועד סוף ימיו גר באותה דירה קטנה וצנועה בתל אביב. למרות היותו איש עקרונות (ואולי דווקא בגלל כך), לא היה בררן באשר לסטז'רים שהגיעו למחלקה, וזאת למרות מחאותינו, כאשר ניסינו לקבל יותר בוגרי הארץ, התשובה השגורה בפיו היתה, כי עדיף שאותו סטז'ר ילמד במחלקתנו ויהיה אחר כך רופא טוב יותר".
פרופסור יוסי לסינג{{הערה|{{הארץ|גדעון לוי|לילה לא שקט במיון|1.1521624|12 באוקטובר 2011}}}}, שניהל את המערך הגניקולוגי במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, וכיום מנהל את מערך
פרופסור משה וינטרוב, אשר ניהל מחלקה לרפואה פנימית במרכז הרפואי איכילוב, היה מתלמידיו של פרופסור גפל,ודיבר בטקס לזכרו<ref>ראה הערת שוליים (2) לעיל</ref> ואמר:"זכיתי להיות מתלמידיו של פרופסור גפל. ללמוד ממנו את תורת הרפואה
כל זאת למדתי מפרופסור גפל אשר היה אמן, קוסם ברפואה, בעל ידע עצום ובעל היגיון רפואי, מלווה בהבנת החולה ורגשותיו. מודל לחיקוי לרופאים צעירים וסטודנטים... ניתן לומר על פרופסור גפל כי רוחו האנושית ושיטותיו ברפואה עברו אלינו וגם לתלמידינו וימשיכו להשפיע על עולם הרפואה גם בעתיד לבוא"
שורה 35:
בטקס האזכרה לזכרו של פרופסור גפל, שהתקיים במרכז הרפואי איכילוב ,<ref>ראה הערת שוליים (2) לעיל</ref> נשאו אחדים מתלמידיו הרצאות מדעיות בתחום מומחיותם. בין היתר הרצתה פרופסור ירדנה איגרא זיגמן, שניהלה את היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי איכילוב. היא ציינה ש"פרופסור גפל היה זה שזיהה בחושיו המיוחדים את תחום המחלות הזיהומיות (שלא היה מוכר אז בארץ), כתחום מתפתח ונדרש ברפואה, והוא זה ששלח אותי להתמחות בתחום זה בארצות הברית". בנוסף, ציינה פרופסור איגרא זיגמן את התעניינותו הכנה והדאגה של פרופסור גפל בחייו האישיים של כל אחד מעובדיו.
בספרו של פרופסור שלמה לאניאדו, שניהל את המחלקה הקרדיולוגית במרכז הרפואי איכילוב "'''הספר הסודי של הרופא'''"<ref>{{צ-ספר|שם=הספר הסודי של הרופא|מו"ל=הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד|שנת הוצאה=1977|עמ=211 ואילך}}</ref>, כותב המחבר, שנמנה
פרופסור גפל נפטר במאי 1993, הניח אישה, נעמי לבית גורביץ, שנפטרה בשנת 2003, שני בנים ובת: פרופסור אורי לביא גפל, גינטיקאי ממכון וולקני, ומרצה בפקולטה לחקלאות ברחובות, ד"ר דב גפל, ממשיך דרכו, מנהל מחלקה פנימית בבית החולים ברזילי באשקלון, ועו"ד רות שיקלר שכיהנה כסגנית היועץ המשפטי בבנק לאומי.
|