הבדלים בין גרסאות בדף "מרקו דביץ'"

|שנים כשחקן=[[2000]]–[[2002]] {{ש}} [[2002]]–[[2003]] {{ש}} [[2003]]–[[2004]] {{ש}} [[2004]] {{ש}} [[2004]]–[[2006]] {{ש}} [[2006]] - –[[2012]] {{ש}} [[2012]] - –[[2013]] {{ש}} [[2013]] - –[[2014]] {{ש}} [[2014]] - –[[2016]] {{ש}} [[2015]] {{ש}} [[2017]]{{ש}} [[2017]] -

בשנת 2004 הגיע לאוקראינה וחתם בקבוצת [[ווהלין לוצק]] ששיחקה אז בליגת העל האוקראינית. הוא הוצב בעמדת קשר ימני של הקבוצה. בעונת 2005/2006 עמדה ווהלין לוצק לרדת ליגה ודביץ' , שלא רצה לשחק בליגות נמוכות , עמד לעזוב את הקבוצה ולחזור לסרביה. אבל, באותה תקופה הוא קיבל במפתיע הצעה מקבוצה אחרת בליגת העל של אוקראינה - [[מטאליסט חרקוב]]. הוא חתם חוזה לעונה אחת במטאליסט. במהלך אותה עונה הוא הפך לשחקן קבוע בהרכב וזכה עם הקבוצה במקום שלישי בליגה האוקראינית (ההישג הכי טוב של מטאליסט בליגה עד אז). בעונת 2007/2008 החליט מאמן של מטאליסט להציב את דביץ' בעמדת קשר התקפי\חלוץ שני. בעמדה זו הצליח דביץ' לבטא את עצמו הכי טוב במגרש. הוא הבקיע 19 שערים בעונה, מה שהפך אותו למלך השערים של הליגה האוקראינית באותה עונה. בעקבות ההצלחה הוארך חוזה של דביץ' במטאליסט ב4 שנים. במהלך משחקיו במדי מטאליסט הבקיע דביץ' בסך הכל 98 שערים בכל המסגרות (ליגה, גביע אוקראינה וגביע אופ"א). עד היום מרקו דביץ' הוא מלך השערים של קבוצת מטאליסט בכל הזמנים.

בשנת 2008 , לאחר שהפך למלך השערים של הליגה האוקראינית בעת ששיחק במטאליסט, התחיל מאמן נבחרת אוקראינה להתעניין בצירוף דביץ' לנבחרת. דביץ' הגיש בקשה לקבלת אזרחות אוקראינית, אשר אושרה בהליך מזורז. בנובמבר 2008 שיחק את משחקו הראשון בנבחרת - משחק ידיות מול נבחרת נורבגיהנורווגיה. את שערו הראשון בנבחרת הוא הבקיע במהלך משחק ידיות מול שבדיהשוודיה. במהלך המשחק הוא הוכשל ברחבת עונשין והבקיע בעצמו את בעיטת עונשין שנפסקה.

דביץ' היה בסגל נבחרת אוקראינה ל[[יורו 2012]]. במהלך הטורניר היה מעורב באירוע, אשר היה הגורם האחרון לאישור [[טכנולוגיית קו השער]] ע"יעל ידי [[IFAB]]. במהלך משחק של נבחרת אוקראינה עם נבחרת אנגליה קיבל דביץ' מסירה מ[[ארטיום מילבסקי]] ובעט לשאר. הכדור נכנס לשער והורחק משם על ידי [[ג'ון טרי]]. השופט הראשי של המשחק לא אישר את השער (למרות שהכדור עבר במלוא היקפו את קו השער לפני שנהדף). וזאת למרות שבצוות השיפוט שולב שופט חמישי שעמד לצד השער והיה אמור לזהות האם הכדור נכנס לשער או לא. זאת הייתה ההוכחה האחרונה לכך שאין אלטרנטיבה ל"טכנולוגיית קו השער".