|
|
|
במהלך השנים התפתחו למוזיקת הפאנק רוק מספר תתי סגנונות בהם:
* '''[[פאנק פופ פאנק]]''' -– פאנק קליל, מלודי וקל לשמיעה, שהתקרב מאוד למיינסטרים ופונה לקהל הרחב (ובכך, למעשה, "מפנה העורף" לאידאולוגיה ונשאר רק עם המוזיקה). למרות שתחילתו של הז'אנר שעם הזמן נהיה חביב על תאגידי תקליטים החל בראמונס והמשיך בלהקות סקייט-פאנק של אמצע סוף שנות השמונים, כאשר אלה עוד היו מחתרתיות לחלוטין. לפופ-פאנק עד לפני השתלטות המדיה עליו היה הרבה יותר במשותף עם להקות הפאנק וההארדקור שבאו לפניו מאשר ללהקות האמ.טי.וי שבאו אחריו במחציתם השנייה של שנות התשעים. דוגמאות: [[גרין דיי]], [[בלינק 182]], [[סאם 41]].
* '''[[הארדקור פאנק]]''' -– הסוג הכבד, הצעקני והאלים ביותר של הפאנק, אשר הושפע מלהקות הפאנק המקוריות של שנות השבעים כמו גם מלהקות [[ת'רש מטאל]] שפעלו במקביל. ההארדקור הוא מה שנשאר מהפאנק אחרי שזה נהפך לגל חדש, והביא איתו את הבשורה אל מחוץ לערים הגדולות. בין אם פוליטי או ניהיליסטי ההארדקור לקח את הפאנק לצד המהיר והאגרסיבי שלו. דוגמאות: [[דד קנדיז]], [[מיספיטס]], [[בלאק פלאג]].
* '''[[פוסט-פאנק]]''' -– התפתח בסוף שנות השבעים אל תוך השמונים. לרוב להקות הפוסט פאנק היו במקור להקות פאנק שפיתחו את המוזיקה שלהם לצדדים חדשניים יותר ואומנותיים יותר. עם הזמן איבד הסגנון כמעט כל קשר עם הפאנק המקורי מלבד הפשטות שאפיינה את המוזיקה. דוגמאות: [[ג'וי דיוויז'ן]], [[הקיור]], [[באוהאוס (להקה)|באוהאוס]].
==אופנה==
|
