הגדרה עצמית – הבדלי גרסאות

[[ציונות|התנועה הציונית]] העמידה, עם הקמתה, במרכז מטרותיה את זכות ההגדרה העצמית לעם היהודי, אולם לא בטריטוריות שבהן יושבים [[יהודים]], אלא ב[[ארץ ישראל]] שבה היו היהודים מיעוט. זאת בהסתמך על הזכות ההיסטורית של היהודים על ארץ ישראל, כפי שנטען ב[[מגילת העצמאות]]. גרסה זו של זכות ההגדרה העצמית הופכת את התנועה הציונית לחריגה בין התנועות הלאומיות שקמו ב[[אירופה]] בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. דרישת התנועה הציונית זכתה להכרה בינלאומית ב[[הצהרת בלפור]] ששימשה בסיס ל[[המנדט הבריטי|מנדט הבריטי]] על פלשתינה-ארץ-ישראל. התנועה הציונית שאפה בכל שנות פעילותה ליצירת רוב יהודי בארץ ישראל באמצעות עליית יהודים אליה. תביעת התנועה הציונית להגדרה עצמית ושאיפתה לרוב יהודי בארץ התנגשו עם דרישת הערבים הפלסטיניים להגדרה עצמית באותה טריטוריה ממש. התנגשות זו יצרה את [[הסכסוך הישראלי -פלסטיני]].