שמואל בורנשטיין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זו רק דעתי (שיחה | תרומות) הרחבתי את התיאור של חייו ואת הספר שלו |
|||
שורה 31:
== תולדות חייו ==
[[קובץ:Sochaczew mazeva.JPG|שמאל|ממוזער|260px|מצבת ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב]]
נולד בשנת [[תרט"ז]] ([[1855]]) בעיירה [[קוצק|קוֹצְק]]. כשהיה כבן 4 שנים נפטר סבו, הרבי מקוצק. התפרנס ממסחר. בשנת תרל"ג (1873) נשא לאשה את בתו של רבי ליפמאן מרדומסק חתן ה'תפארת שלמה' זי"ע. יחד עם אביו הרביץ תורה בישיבה בסוכטשוב. כשנפטרה אשתו בשנת תרס"ב נשא לאשה את בתו של הגאון ר' נתן נטע כהנא שפירא רבה של קשוינז מחסידי סוכטשוב (מחבר ספר 'שמן למאור')
היה בנו יחידו ותלמידו המובהק של אביו בצורה שגם בחסידויות מקבילות דאז היא הייתה חידוש, כשמלבד הלימוד המשותף והקבוע אביו היה מתייעץ ומשוחח איתו בכל נושא שהיה על הפרק,ולכל מקום שאביו הגיע הוא התלווה אליו, בעוד שלאביו היה אופי נוח ורגוע ויחד עם זה נפש סוערת של עילוי גאוני לבן היה אופי קוצקאי חד ונוקב אך כל מעשיו היו במתינות וישוב הדעת וכך גם הגותו שיש לה סגנון אחר משל אביו.
כאביו, היה תומך נלהב ביישוב [[ארץ ישראל]], ובמיוחד לאחר [[הצהרת בלפור]].{{הערה|[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], '''תשעים שרים'''.}} ב-[[1896]] ביקר בארץ ישראל במצוות אביו במטרה לרכוש בה קרקע להתיישבות, אולם התוכנית לא עלתה בידו בגלל איסור מכירת קרקעות לאזרחי מדינות עוינות שהטיל [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] באותה עת.▼
לאחר פטירת אביו היו מן החסידים שחששו שינהיג את העדה באופן קוצקאי, אך משהנהיג את העדה התגלה כמנהיג רחום, דבר שמשתקף בספרו בהרבה חיזוקים ולימודי זכות וכדו', יחד עם זה היתה לו הנהגה יותר נוקבת ובלתי מתפשרת בסגנון קוצקאי.
▲כאביו, היה תומך נלהב ביישוב [[ארץ ישראל]], ובמיוחד לאחר [[הצהרת בלפור]].{{הערה|[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], '''תשעים שרים'''.}} ב-[[1896]] ביקר בארץ ישראל במצוות אביו במטרה לרכוש בה קרקע להתיישבות, אולם התוכנית לא עלתה בידו בגלל איסור מכירת קרקעות לאזרחי מדינות עוינות שהטיל [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] באותה עת.
נפטר ב[[כ"ד בטבת]] [[ה'תרפ"ו]] ([[1926]]) ב[[עיירת נופש|עיירת הנופש]] [[אוטבוצק]], והובא לקבורה בבית העלמין בסוכטשוב לצד קברו של אביו.
שורה 53 ⟵ 55:
== ספריו ==
* '''שם משמואל''' - על [[חמישה חומשי תורה]] ועל ה[[מועדים]]. הספר הינו אמרותיו החסידיות שנאמרו מידי שבת בעת עריכת ה"[[טיש]]", ובהזדמנויות נוספות, ונכתבו על ידו
הספר נדפס לראשונה בפולין מיד לאחר פטירתו, על ידי בנו בעל "[[חסדי דוד]]" בתשעה כרכים, (ב"כ בראשית, ב"כ שמות, ויקרא, במדבר, דברים, מועדים, הגדה של פסח). לאחר מכן בנו רבי [[חנוך בורנשטיין]] הדפיס את הספר בארץ ישראל במהדורה חדשה, ובאותיות מרובעות, וכיום הוא מודפס בשישה כרכים (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים ומועדים, [[הגדה של פסח]]).
הסגנון של הספר הוא ברובו המוחלט מאמרים ארוכים שבנויים מכמה שלבים ומכילים מספר חידושים או שאלות ממגוון מקומות ומובאות, כשכל המארג יוצר איזו שהיא הבנה חדשה בעבודת ה' לרוב בקשר לפרשה או למועד המדובר.
הספר זוכה לפופולריות רבה הן בציבור החרדי והן בציבור הדתי לאומי, משום הרבגוניות שבו, יש בו מהלכים עמוקים במחשבת ישראל יחד עם חסידות של תלמידי הבעש"ט, הגיגים מכבשונה של חסידות פולין יחד עם תורותיו של בעל התניא, ביאורים על החומש והמדרשים ומפרשי התורה, והכל בכרך אחד בצורה מבוארת ומפורטת.
מהספר ניכרת הערצתו והתבטלותו לאביו, כשלעיתים הוא מצטט שורה אחת מדברי אביו בסוג של חרדת קודש ומדייק בה ובונה עליה מאמר שלם.
הוא כתב גם את החלק הפנימי - הקצר - בספרו של אביו, "אגלי טל", כשהחלק החיצוני שנכתב על ידי אביו - הוא כביאור ארוך לחלק הפנימי.
| |||