עובד ציבור – הבדלי גרסאות

{{הפניה לערך מורחב|https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F#%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%94|ערכים=[[קשרי_הוןקשרי הון-שלטון#הסברים_תאורטיים_לתופעההסברים תאורטיים לתופעה]]}}

גישה זו רואה בשחיתות בכלל וביחסי הון ושלטון בפרט דפוס שממלא פונקציה מסוימת בחברה. קרי, השחיתות ממלאת מקום שמערכות ה[[חוק]] נכשלות למלא, בגלל כשלים מבניים. ה[[סוציולוג|סוציוולוג]] רוברט מרטון (Merton) לא רואה בשחיתות גורם שלילי, אלא כיוצרת טוב חברתי מסוים או מספקת צורך חברתי חבוי. אחת הטענות שלו היא ששחיתות באה במטרה להתגבר על חסמים מבניים ו[[בירוקרטיה|בירוקרטיים]], מכיוון שבין היחידות הממשלתיות יש הרבה פעמים בעיות תיאום היוצרות חסמים לאספקת צורכי האזרח. כמו כן ככל שהיחידות המנהליות מתרבות הן נהיות עצמאיות בשיקול דעתן, ולכן קשה יותר לקדם [[יזמות עסקית|יזמות כלכלית]] אל מול הקושי לתאם בין היחידות בזמן סביר ולמנוע התערבות של יחידות שלטוניות אחרות בתהליך. במצב הזה לגורמים פרטיים בעלי [[הון]] יש אינטרס לספק [[טובת הנאה|טובות הנאה]] לפקידים כדי לקדם [[אג'נדה]] כלכלית מסוימת. על פי הגישה, קשרי הון- שלטון מצילים בעצם את המדינה מידי פקידות לא יעילה, על ידי התערבות בתהליך קבלת ההחלטות ותיקון מסוים של סרבולו.

בספר 'הפקיד לאיוש הישר' - לאיוש, עובד מדינה החייב ללבוש מדים ובעל שכר מצומצם שאינו מספיק לכלכל את בני ביתו המרובים, מקבל [[שוחד]] ויוצא למסע ארוך ורווי פיתויים על מנת להחזיר את הכסף. הספר מציג את הנלעגות שבשחיתות של המעמד העליון מול סבלם של מעמד עובדי הציבור.

* [[הסתדרות העובדים הכללית החדשה]]