אייל קורא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סוגים אחרים לא קשורים הנה. |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
{{מיון
|שם=אייל קורא
|תמונה=[[קובץ:Elch Alces alces Tierpark Hellabrunn-4.jpg|250px]]
|ממלכה=[[בעלי חיים]]
|מערכה=[[מיתרניים]]
שורה 14:
|תפוצה=[[קובץ:Moose distribution.png|250px]]
}}
[[
'''אייל קורא''' ([[שם מדעי]]: '''''Alces alces'''''; מכונה "אייל אמריקני" או "מוּס", בשנות התשעים ההגייה הנפוצה יותר בעברית הייתה "מוּז") הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] [[יונקים|יונק]] [[מכפילי פרסה|מכפיל פרסה]] [[מין יחיד בסוג|יחיד]] ב[[סוג (טקסונומיה)|סוגו]] (''Alces'') מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[איילים]] והמין הגדול ביותר במשפחה זו.
שורה 33:
האייל הקורא נפוץ ברוב חלקי [[קנדה]] ו[[אלסקה]], בצפון [[ארצות הברית]], וכן ב[[סקנדינביה]] וצפון [[רוסיה]]. [[בית גידול|בית הגידול]] הטבעי שלו הוא [[יער]]ות (לרוב יערות מחטניים; [[טייגה]]) וקרבת [[אגם|אגמים]] או מקווי [[מים]]; [[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] ופלגי מים. הוא מסוגל לחיים בתנאי שטח קשים וב[[חורף]] הקר והמושלג האופייני לחלקים רבים ב[[צפון אמריקה]].
מזונו ב[[קיץ]] הוא [[צמחי מים]], וב[[חורף]] הוא ניזון מענפים, גבעולים רכים, ניצנים וקליפות [[עץ|עצים]]. מכאן גם מקור שמו האנגלי, moose, שפירושו בשפת שבט האתבסקה ה[[אינדיאני]] "אוכל ענפים". קומתו כקומת [[סוס]], ו[[טלף|טלפיו]] האחוריות ארוכות מרגליו הקדמיות.
[[פרווה|פרוותו]] של הזכר כהה במעט מזו של הנקבה, אולם הדרך הטובה ביותר להבדיל בין המינים היא באמצעות קרני הזכר, שהן גרמיות ובנויות מ[[עצם (אנטומיה)|עצם]] ולא מחומר קרני. בכל שנה באביב מצמיח הזכר קרניים, והן נושרות בחורף, לאחר עונת הרבייה. בכל שנה הקרניים החדשות גדולות ומסועפות יותר מקרני השנה הקודמת, ועשויות להגיע לרוחב של כשני מטרים ולמשקל עשרות קילוגרמים. הנקבות מתחילות במחזורי ה[[הריון]] וה[[המלטה]] בגיל שנתיים וחצי, ואילו הזכרים רק בגיל חמש שנים. הריונה של הנקבה נמשך 240–250 יום.
אייל קורא אינו חברתי ואינו חי בעדרים. בסוף הקיץ מתייחמים הזכרים ומשמיעים קולות געייה חזקים, שהם מקור שמם העברי. איילים זכרים שווי-גודל הנתקלים זה בזה פורצים בקרבות ניגוח עזים. לפעמים נפצע אחד הלוחמים, ומפסיד את תורו למצוא נקבה ולהזדווג איתה. האיילים הפצועים נטרפים לא פעם. לאייל הקורא המנצח מצטרפת נקבה המטופלת בעופר מן השנה הקודמת שגילו 3–4 חודשים. הזכר צריך לגלות סובלנות כלפי העופר הצעיר, ואז נעתרת לו הנקבה. אף על פי שאייל הקורא לא אוסף לו עדר-הרמון, נצפו זכרים בחברת 2–3 נקבות שעמן הם מזדווגים.
אייל חסון יכול להגיע לגיל עשרים שנה ויותר. מסת גופו של אייל בוגר יכולה לעלות על 550 [[קילוגרם]], כאשר הזכרים על פי רוב כבדים יותר מהנקבות, שמשקלן מתקרב ל-400 קילוגרם. העגל הנולד לאם שוקל עם לידתו רק כ-15 קילוגרם, אולם הוא עולה במשקלו במהירות בשל [[יניקה|יניקת]] ה[[חלב]] המזין מאמו. פרט בוגר יכול להגיע בריצתו למהירות של 55 [[קילומטר]]ים בשעה.
| |||