ממלכת גרנדה – הבדלי גרסאות

מוצאה של [[השושלת הנאסריתהנסרית]] מ[[מוחמד הראשון, אבן נאסר|מוחמד אבן יוסוף אבן נאסר]] אשר הכריז על עצמו סולטאן גרנדה ב-[[1232]]. אבן נאסר הוכר כסולטאן על ידי האוליגרכיות של [[גאודיקס]], [[באסה (ספרד)|באסה]], [[חאאן]], [[מאלגה]], ו[[אלמריה]]. ב-[[1234]] הכריז על עצמו כ[[וסאל|ווסאל]] של ה[[טאיפה (ממלכה מוסלמית)|טאיפה]] של [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]], אך בשנת [[1236]] כבש [[פרננדו השלישי, מלך קסטיליה|פרננדו השלישי]] את קורדובה ואבן נאסרי שינה את נאמנותו והפך ל[[וסאל|ווסאל]] של [[כתר קסטיליה|הכתר של קסטיליה]] במקום קורדובה, ובכך שמר על עצמאות גרנדה. ב-[[1246]] [[פרננדו השלישי, מלך קסטיליה|פרננדו השלישי]] החליט לחזק את אחיזתו בכיבושיו בעמק גואדלכביר, כבש את [[חאאן]]. בהסכם חאאן הסכים אבן נאסרי לשלם מס בתמורה לשלום במשך 20 שנה ולהכיר בפרננדו השלישי כאדונו הפאודלי, ובכך לשמר את קיום ממלכתו. הממלכה הצליחה לשרוד בקשיים, אך הפסידה שטח רב עד [[1492]]. המונרכיה הצליחה לשרוד הודות לוויתורים למלכי קסטיליה, לצורך של הקסטיליאנים לבסס את שלטונם בשטחים החדשים שנכבשו, וכן בעזרת הסכמים שנעשו עם שושלת בנו-מארין מה[[מגרב]].