המוזיקה הקלאסית בתקופה הרומנטית – הבדלי גרסאות

כמו כן, ברומנטיקה היה המאבק ה"נצחי" בין ה"שמרנים" ([[יוהנס ברהמס|ברהמס]], [[פרנץ שוברט|שוברט]], [[פליקס מנדלסון-ברתולדי|מנדלסון]]), אשר העדיפו לדבוק במסורת הכתיבה על פי צורה, ל"חדשנים" ([[הקטור ברליוז|ברליוז]], [[ואגנרריכרד וגנר|וגנר]], [[פרנץ ליסט|ליסט]]) אשר העדיפו להתיר את כל ה"כבלים" שהיו נהוגים במוזיקה עד אז לטובת רעיונותיהם בתחום הביטוי האישי. אלה האחרונים דגלו בשילוב אמנויות ולכן כתבו בעיקר [[מוזיקה תוכניתית]] (דוגמאות: ה[[אופרה|אופרות]] של ואגנרוגנר, "הסימפוניה הפנטסטית" מאת ברליוז), וכמו כן חידשו רבות בתחום ה[[הרמוניה]] וה[[תזמור]]. מלחין אשר כתיבתו הייתה בין זו השמרנית לזו החדשנית היה [[רוברט שומאן]], שאמנם חיבר גם מוזיקה רבה על פי הצורות המסורתיות ([[סונאטה |סונאטות]], [[סימפוניה|סימפוניות]], [[קונצ'רטו|קונצ'רטי]]), אך עם זאת, הוסיף למוזיקה רבדים נוספים של עומק, פיתח את האידיאלים של "מלודיה בלתי-נגמרת" ו"הרמוניה משוטטת" (אידיאלים שהושגו במלואם רק על ידי ואגנר) הניגוד בין המלחינים התבטא בסובייקטיביות לעומת אובייקטיביות בביטוי המוזיקלי. במוזיקה של וגנר גובר הביטוי האישי המזוקק מיצירה ליצירה, ואחד מהישגיו הגדולים ביותר הוא בכך, שעל אף הביטוי האישי, הצליחו יצירותיו לכבוש את העולם. רומנטיקאים אחרים, כמו [[קרל מריה פון ובר|ובר]], ברהמס, שוברט, מנדלסון ושומאן, איש איש בדרכו הוא, נמנעו מניתוק הקשר בינם לבין החשיבה הפופולרית. ההבדל הזה ניכר ביותר בין שני מלחיני אופרה גדולים, וגנר ו[[ג'וזפה ורדי|ורדי]] - וגנר האינדיבידואליסט, האגוצנטרי, שהחל את דרכו כמלחין אופרות קונווציונלי אך התרחק מן המוסכמות עוד ועוד וכפה על קהל המאזינים ללכת בעקבותיו, לעומת ורדי, שלא ניתק מעולם מן המסורות בנות מאתייים השנים והגביה עוד ועוד, נישא על אהבת הקהל ובני עמו, שהבינו לרוחו מן הצעד הראשון עד האחרון.{{הערה|Alfred Einstein, "Music in the Romantic Era", w.w. Norton & co. New York,1947, ISBN 0 393 09733 1, pp. 4-5}} שומאן אף תרם רבות ל[[ליד]] בכך ששינה את "מאזן הכוחות" של הפורום המבצע (זמר ופסנתרן) ונתן לפסנתר תפקיד חשוב לא פחות מזה של הזמר (תפקיד הפרשן, התת-מודע). בנוסף לרוברט שומאן גם שופן שילב במוזיקה שלו את העומק וההבעה אף יותר משומאן. שופן הגיע לשיא ההומופוניה ארפג'י שבור ביד שמאל לעומת מנגינה מלודית ובעלת עומק ביד ימין.