ממלכת גרנדה – הבדלי גרסאות

 

===בית [[בנו נסר]]===

 

 

מוצאה של [[השושלת הנסרית]] מ[[מוחמד הראשון, אבן נאסר|מוחמד אבן יוסוף אבן נאסר]] אשר הכריז על עצמו סולטאן גרנדה ב-[[1232]]. אבן נאסר הוכר כסולטאן על ידי האוליגרכיות של [[גאודיקס]], [[באסה (ספרד)|באסה]], [[חאאן]], [[מאלגה]], ו[[אלמריה]]. ב-[[1234]] הכריז על עצמו כ[[וסאל|ווסאל]] של ה[[טאיפה (ממלכה מוסלמית)|טאיפה]] של [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]], אך בשנת [[1236]] כבש [[פרננדו השלישי, מלך קסטיליה|פרננדו השלישי]] את קורדובה ואבן נאסרי שינה את נאמנותו והפך ל[[וסאל|ווסאל]] של [[כתר קסטיליה|הכתר של קסטיליה]] במקום קורדובה, ובכך שמר על עצמאות גרנדה. ב-[[1246]] [[פרננדו השלישי, מלך קסטיליה|פרננדו השלישי]] החליט לחזק את אחיזתו בכיבושיו בעמק גואדלכביר, כבש את [[חאאן]]. בהסכם חאאן הסכים אבן נאסרי לשלם מס בתמורה לשלום במשך 20 שנה ולהכיר בפרננדו השלישי כאדונו הפאודלי, ובכך לשמר את קיום ממלכתו. הממלכה הצליחה לשרוד בקשיים, אך הפסידה שטח רב עד [[1492]]. המונרכיה הצליחה לשרוד הודות לוויתורים למלכי קסטיליה, לצורך של הקסטיליאנים לבסס את שלטונם בשטחים החדשים שנכבשו, וכן בעזרת הסכמים שנעשו עם שושלת בנו-מארין מה[[מגרב]].

[[קובץ:Escudo de la dinastía nazarí (Palacio de la Alhambra, Spain).JPG|ממוזער|שמאל|[[:fr:Wa lā gāliba illā-llāh|'''ווא לא גליבא איללה אללה''']] - "רק האל הוא הכובש" - ה[[מוטו]] של שושלת בנו-נאסרי.]]

{{היסטוריה של ספרד}}

 

המצב הקשה שבו הייתה גרנדה נשמר הודות ליכולת הפוליטית של מלכיה, ממוחמד הראשון (1237-1273) ועד [[אבו עבדאללה מוחמד ה-12, מלך גרנדה|בואבדיל]] (1482-1483, 1486-1492). המלכים שהיו הכי מפוארים היו [[יוסוף הראשון, מלך גרנדה|יוסוף הראשון]] (1333-1354) ו[[מוחמד החמישי, מלך גרנדה|מוחמד החמישי]] (1354-1359, 1361-1391) ואשר בתקופתם הגיעה התרבות לרמתה הגבוהה ביותר. מימי מלכותם של מלכים אלו והלאה מאבקים שושלתיים היו הטון השלט בממלכה. מאבקי ירושה אלו הביאו לכך שקיומה של גרנדה כממלכה עצמאית היה נתון לרצונם הטוב של מלכי [[כתר קסטיליה|קסטיליה]], וכן למאזן היחסים בינם ובין מלכי [[כתר אראגון|אראגון]].