הבדלים בין גרסאות בדף "יואל לרנר (זמר)"

נוספו 127 בתים ,  לפני שנתיים
מ (הסרת תבנית:Mooma בקישורים חיצוניים בערכים בהם יש תבנית:פרופילי מוזיקאים (דיון))
לרנר גדל והתחנך בכפר הנוער [[הדסים]]. הוא החל לנגן בגיטרה כבר בגיל שמונה, ובפסנתר כשהיה בן שתים עשרה. את דרכו המקצועית החל ב-[[1974]] עם [[צוות הווי הנדסה קרבית]] יחד עם [[יהודית רביץ]] ו[[קורין אלאל]]. לאחר מכן עבר ל[[להקת פיקוד המרכז]], והיה הסולן בשיר "שומר החומות" בשנת [[1977]].
 
לאחר שחרורו מהצבא, השתתף בערב משירי [[חיים חפר]] וב[[תוכנית רדיו|תוכניות רדיו]] ו[[תוכנית טלוויזיה|טלוויזיה]] שונות. ב-[[1980]] השתתף כ[[גיטריסט]] וזמר במופע "קוראים לזה אושר" עם [[יהונתן גפן]] ו[[אסתר שמיר]] ושר עם שמיר את השיר "מחר אזיל דמעה", וכן בתקליט "המעיל" של יהונתן גפן. ב-[[1982]] הקים יחד עם המוזיקאי [[אבנר קנר]] והזמרת [[מזי כהן]] את ההרכב [[פרמיירה (להקה)|פרמיירה]]. בתקליט שיצא תחת אותו שם היו בין השאר השירים "אם זו אהבה", ו"חמש בבוקר עוזבת" ו"הייתי מלך". באותה תקופה כתב יחד עם קנר את השירים "תנו לגדול בשקט" ("אפונה וגזר") ו"חורף" ל[[גידי גוב]], אותם ביצע בפסטיבל שירי הילדים ב-1981 ו-1982 בהתאמה.
 
לאחר "פרמיירה" הופיע במשך שנתיים עם הזמרת [[נורית גלרון]], בעיקר בקיבוצים ומת"נסים, כשהוא מלווה אותה בגיטרה, בפסנתר ובשירה. באותה תקופה השתתף כזמר וגיטריסט אקוסטי באלבומים רבים, ביניהם "[[חמוש במשקפיים]]" של [[אריק איינשטיין]], "והילד הזה הוא אני" של [[יהודה אטלס]] (המבוסס על ספרו של [[יהודה אטלס]] [[והילד הזה הוא אני|בשם זה]]), "מאה שירים ראשונים", "התכוונות" של [[יוני רכטר]], ו"שירים באמצע הלילה" של נורית גלרון. בנוסף, כתב ל[[אריק סיני]] את השירים "היי גלית", "אהבה של שני זרים" ו"בת 17" עם [[יצחק קלפטר]].
משתמש אלמוני