הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק מנחם וינברג"

הוסרו 51 בתים ,  לפני שנתיים
ויקיזציה (סגנון)
(ויקיזציה (סגנון))
|שם=ר' יצחק מנחם וינברג
|תואר=האדמו"ר מטולנא
|תמונה=[[קובץ:יצחק מנחם וינברג האדמור מטאלנא.jpg|180px250px]]
|כיתוב=
|חיבורו העיקרי=
|חתימה=
}}
הרב '''יצחק מנחם וינברג''' (נולד ב[[כ"ה בתשרי]] [[תשי"ג]] - [[14 באוקטובר]] [[1952]]) הוא ה[[אדמו"ר]] הנוכחי מ[[חסידות טולנאטאלנה|טולנאטאלנה]] ב[[ירושלים]].
 
==תולדותיו==
בנו הבכור של ישראל צבי וינברג (שהיה סמנכ"ל משרד הדתות) וגיטל מירל בריינדל לאה, בתו היחידה של האדמו"ר רבי [[יוחנן טברסקי (טולנא)|יוחנן טברסקי]] מ[[חסידות טולנה|טולנא]]. למד ב[[ישיבת נתיב מאיר]], התקרב בבחרותו לרב וב[[ישיבתישראל טשעביןאלתר]], האדמו"ר מגור. לאחרבעקבות נישואיוקשריו היהעם מדריךהאדמו"ר עבר ללמוד ב[[חסידותישיבת סוכטשוב#החסידותטשעבין]] כיום|ישיבתובה סוכטשובהיה תלמידם של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב יהודה לייב רבינוביץ.
 
היה תלמיד מובהק של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], וגם תלמידו של הרב יהודה לייב רבינוביץ. הוא נישא למרים-רבקה, בתו של הרב יעקב יצחק ויסבלום מ[[חיפה]]. גיסוואחותם הרבשל הרבנים [[אורי ויסבלום]] ו[[חיים נפתלי ויסבלום]]. לאחר נישואיו היה רב שכונתמדריך ב[[נווהחסידות שאנןסוכטשוב#החסידות (חיפה)כיום|נווה שאנןישיבת בחיפהסוכטשוב]]., גיסולאחר הרבמכן מונה ל[[אוריר"מ]] ב[[ישיבת שפת וייסבלוםאמת]] הואבירושלים ועמד בקשרים קרובים עם ראש הישיבה, רבי ה[[משגיחפינחס מנחם אלתר]], בישיבתשהפך לימים לאדמו"ר מ[[נחלתחסידות הלוייםגור|גור]] בחיפה.
 
בכ"ה כסלו [[תשנ"ט]] נפטר סבו, רבי יוחנן מטולנא, ולבקשת הסב הואוהוא מונה לאדמו"ר במקומו. הואעוד לפני מינויו לאדמו"ר היה הרב וינברג ידוע כאיש [[חינוך]] וכמרצה, ועודוהוא לפניממשיך היותולהעביר אדמו"רהרצאות מסרוחוגי הרצאותבית גם בתחוםלאחר זהמינויו.
לאחר נישואיו למד ב[[כולל אברכים|כולל]]. לאחר מכן מונה ל[[ר"מ]] ב[[ישיבת שפת אמת]] בירושלים ועמד בקשרים קרובים עם ראש הישיבה, רבי [[פינחס מנחם אלתר]], שהפך לימים לאדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]].
 
בכ"ה כסלו [[תשנ"ט]] נפטר סבו, רבי יוחנן מטולנא, ולבקשת הסב הוא מונה לאדמו"ר במקומו. הוא ידוע כאיש [[חינוך]] וכמרצה, ועוד לפני היותו אדמו"ר מסר הרצאות בתחום זה.
 
==מספריו==
*[http://www.hebrewbooks.org/52787 המה ינחמוני], שיחות על סדר [[פרשת השבוע]] שנאמרו בבית משפחת לוי ב[[אפרת]], חמישה כרכים, ירושלים תשס"א-תשס"ה. כרכים נוספים יצאו על המועדים, אפרת תשס"ו, וכן על מלאכות שבת, שם תשס"ז
* מאמרי קודש, דברי תורה על פרשת השבוע, שני כרכים
* טנא דקשייתא
* י"ג זמן קהילה לכל
* בוצינא דאורייתא, ענייני ל"ג בעומר וחג השבועות
* חמין במוצאי שבת על ספר תנא דבי אליהו ועל פרשיות התורה
* מוסיף והולך על ענייני חנוכה
 
==קישורים חיצוניים==