כופר לבן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לגירוש ספרד
שורה 54:
הצמח אשכול הכפר או בכתיב מלא 'אשכול הכופר' שימש כשמם של ספרים אחדים. המילה "כופר" שמשמעותה המקורית "חומר ציפוי וכיסוי" ("כפורת" בלשון המקרא פירושו מכסה), שימשה בשמות ספרים פעמים רבות במובן "כפירה" - מרידה או אי הסכמה.
 
אשכול הכפר הוא שם הספר ה[[קראים|קראי]] של יהודה הדסי מקבוצת [[אבלי ציון]],{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/44048 אשכל הכפר] יהודה הדסי - ספר קראי משנת 1148, הכופר בתורה שבעל-פה ובפירושי "הרבניים"}} ושמם של ספרים נוספים לאורך הדורות, ספרים הלכתיים, ספרות תלמודית או פרשנות על המקרא. בתקופת [[תור הזהב בספרד|תור הזהב]] בספרד, נכתב ספר בשם זה על מגילת אסתר (ומשמעות שמו דומה למשמעות שניתנה לו בפיוט לשבת שקלים). כתב היד הוסתר בפורטוגל אחר [[גירוש ספרד]], אבד בגירוש פורטוגל, ואחרי תלאות נמצא שוב.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21268&st=&pgnum=6 הקדמה לספר אשכול הכופר] לרבי אברהם סבע (אתר כתבים עבריים)}} בדורות האחרונים פורסם "[[ספר האשכול]]" - ספר הלכתי קדום כביכול, שהלכותיו השפיעו על פוסקי ההלכה באירופה בשנים שבין [[מלחמת העולם הראשונה]] לשנייה. [[שלום אלבק]] כתב ספר 'כופר האשכול' על כך שספר האשכול אינו קדום אלא פרי עטו של המו"ל (כיום [[חנוך אלבק]] סבור שהספר הוא לקט ותקציר מספר קדום יותר), ואילו נכדי המו"ל הוציאו חוברת בשם 'אשכול הכופר' המגן על טענות סבם.
 
ב-1964 כתב [[נתן אלתרמן]] את שיר הפיוס כחלק מהצגת 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר', שיר בו משמשים ביטויים משיר השירים כביטויי חיבה בין שלמי ורעייתו, מעורבים עם ביטויים מעולמו של הסנדלר שרוכיו ונעליו. 'אשכול הכופר' משמש בשיר זה במשמעות 'אהוב לבי', כצמח המשמש תכשיט ותלוי על ליבה של הרעייה.{{הערה|1=[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=1273&wrkid=16848 שיר הפיוס] של נתן אלתרמן (אתר שירונט)}}