ויקיפדיה

ישיבת ארחות תורה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עריכה לעריכה קודמת
עריכה. פרטים רבים נוספים בערך של ישיבת תורה בתפארתה
שורה 44:
בישיבה לומדים כשש מאות בחורים{{הערה|ישראל כהן, [http://www.kikar.co.il/כך-יראה-שיעור-א-בישיבות-הגדולות-המובילות.html כך יראה שיעור א' בישיבות הגדולות המובילות], באתר כיכר השבת, 6 באוגוסט 2014}} וכחמישים אברכים. כל שיעור מונה כ-100 תלמידים. בישיבה יש שיעור שבועי של הרב דיסקין על [[פרשת השבוע]] ושיעור של הרב גרבוז על [[סדר טהרות]]. על פי הוראת הרב שטינמן, ושלא כמקובל, השיעורים לא פוצלו לשנים כדי למניעת תחרות. לקראת שנת [[ה'תשע"ח]] הורה הרב לפצל את שיעור א' מחמת ריבוי תלמידים, והרב אהרן אוסטרן, מרבני ישיבת "רינה של תורה" ב[[כרמיאל]], מונה לר"מ{{הערה|יוסף גרינבוים, [http://www.ch10.co.il/news/379256/#.WjxSzt8jTIU היסטוריה ב'ארחות תורה': הגראי"ל שטיינמן אישר לפתוח שני שיעורי א'], ט"ז תמוז ה'תשע"ז}}.
 
בשנים הראשונות שכנה הישיבה במבנה ארעי ברחוב הרב כהנמן ([[רחוב השומר|השומר]]) בבני ברק, ובהמשך עברה למתחם שבו שכן בעבר מפעל המנעולים "ירדני" ברחוב שלמה המלך. לפני מספר שנים נבנה בסמוך מבנה חדש המשמש כ[[פנימייה]] לתלמידי הישיבה. ב[[תמוז]] [[ה'תשע"ב]] החלה בניית מבנה קבע לישיבה ברחוב הרב כהנמן, מול בניין הפנימייה, אולם הליך הבנייה נעצר בסוף [[2013]] בעקבות עתירה שהגיש נציג סיעת [[בני תורה (מפלגה)|בני תורה]] בעיריית בני ברק [[ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה|לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה]]{{הערה|1={{כיכר השבת|ישראל כהן|בני ברק: נציג בני תורה נגד הישיבה של הרב שטיינמן|http://www.kikar.co.il/%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%92-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99.html|}}}}. עםב"שבעה" מותולפטיירתו של הרב שטינמן, בסוף [[2017]], בסיוםנערך ה"שבעה",בנוכחות נערךרבנים בולטים טקס הספד ומעמד הנחת אבן הפינה בהשתתפות חשובי הרבנים הליטאים וה[[ישכר דב רוקח|אדמו"ר מבעלז]], ובו נקרא אזור מתחםלמתחם הישיבה, שמתוכנן לכלול גם את בניינה החדש, בשם "קריית אילת השחר", על שם ספרו של הרב שטינמן{{הערה|{{בחדרי חרדים|אברמי פרלשטיין|בשערי העיר בני ברק: בנייני ארחות תורה יקראו קרית 'אילת השחר'|127688|16 בדצמבר 2017}}. {{בחדרי חרדים|משה ויסברג • צילום: שוקי לרר|גדולי ישראל ירו את אבן הפינה לקרית 'אילת השחר' • צפו|127917|21 בדצמבר 2017}}. {{בחדרי חרדים|משה ויסברג • צילום: שוקי לרר|תיעוד ענק: גדולי הדור ספדו למרן ראש הישיבה זצ"ל בארחות תורה|127916|21 בדצמבר 2017}}}}, והבניה חודשה{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג • צילום: שוקי לרר|מגילת היסוד הוטמנה בארחות תורה • צפו ביציקת היסודות|129865|4 בפברואר 2018}}}}.
 
== כוללי אברכים ==
שורה 52:
=== ישיבות גדולות ===
*בשנת [[ה'תש"ע]], נפתח סניף של הישיבה ב[[אשדוד]] עבור תלמידים [[חרדי ספרדי|ספרדים]]{{הערה|1={{בחדרי חרדים|יוסי שוורץ|'ארחות תורה' פותחת סניף לספרדים|10241|18 ביוני 2009}}}}.
*בשנת [[ה'תשע"א]], נפתח סניף של הישיבה ב[[כרמיאל]], בשם "'''רינה של תורה'''". ראש הישיבה הוא הרב אברהם סטוארט, והר"מים הם הרבנים משה בונים שכטר, אהרן אוסטרן (חתנו של הרב [[נסים קרליץ]], משנת ה'תשע"ח ר"מ בישיבה בבני ברק), ויקותיאל פישל (חתנו של הרב [[יעקב אדלשטיין (רב)|יעקב אדלשטיין]]). המשגיח הוא הרב שמעון עמנואל, ועמו הרב יוסף פלונצ'ק. כיום הישיבה מונה כ-240 בחורים.
*בשלהי [[ה'תשע"ג]], קיבלה הישיבה תחת חסותה את ישיבת "'''נר זרח'''" שב[[מושב]] [[זרועה]] שב[[נגב]], אותה ייסד הרב [[יששכר מאיר]]. לאחר שתושבי המקום התנגדו להימצאות הישיבה במקום, היא עברה למושב [[עוצם]] ב[[אלול]] [[ה'תשע"ד]]{{הערה|[[שרי רוט]], [http://www.ch10.co.il/news/23444/#.WjxS6N8jTIU במושב זרועה הכריעו: לא רוצים פה ישיבה], באתר [[חרדים10]], כ"ב אייר ה'תשע"ד}}. ראש הישיבה הוא הרב יצחק זאב פיינשטיין (נכדו של הרב [[מיכל פיינשטיין]]), והר"מים הם הרבנים אליהו אליעזר ברוורמן, ושמואל אנסבכר. המשגיח הוא הרב אברהם קוזוקין.
*ב[[טבת]] [[ה'תשע"ד]], נפתחה "'''[[ישיבת תורה בתפארתה]]'''", עקב פיצול שחל ב[[ישיבת כנסת יצחק (חדרה)|ישיבת כנסת יצחק]] ב[[חדרה]], על רקע [[המחלוקת בציבור הליטאי]]. בהוראת הרב שטינמן, פרשו חלק מהבחורים והרבנים והקימו את הישיבה ששכנה בתחילה ב[[אשדוד]], ולאחר שנת הלימודים הראשונה עברה ל[[אלעד]]. הישיבה תחת הניהול הלוגיסטי של ישיבת אורחות תורה.
 
=== ישיבות קטנות ===
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ישיבת_ארחות_תורה"