58,491
עריכות
מ (הוספת קישור למלחמת העולם השנייה) |
מ (הוספת קישור לברית המועצות) |
||
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדינות אירופה}}
{{הכוחות המזוינים של ברית המועצות}}
'''חיל האוויר הסובייטי''' (ב[[רוסית]]: '''Военно-воздушные силы''', ב[[ראשי תיבות|ר"ת]]: '''BBC'''; בתעתיק: "ווֹיֶינוֹ-ווֹזְדוּשְׁנִיֶה סִילִי") נוסד בשם "צי האוויר של הפועלים והאיכרים", בעל מעמד של מינהל מרכזי, ב-[[24 במאי]] [[1918]] ותפס את מקומו של [[חיל האוויר הרוסי הקיסרי]]. הוא הפך למינהל חילות האוויר של [[ברית המועצות]] ב-[[28 במרץ]] [[1924]], והחל מ-[[1 בינואר]] [[1925]] למינהל חיל האוויר של העובדים והאיכרים". בהדרגה גברה השפעתו של חיל האוויר על עיצוב מטוסים. מראשית ימיו חיל האוויר חיקה במבנהו הארגוני את כוחות היבשה והורכב מ[[ארמייה|ארמיות]] אוויריות, [[דיוויזיה|דיוויזיות]] אוויריות ו[[רגימנט]]ים אוויריים.
לאחר היווסדה של ברית המועצות הושקעו מאמצים רבים בפיתוח ובייצור מטוסים מודרניים. בתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] גדלה באופן ניכר תעשיית המטוסים ולקראת סוף העשור חיל האוויר הסובייטי החל מפעיל מטוסי קרב מדגם I-15 ו-I-16 ומפציצים מן הדגמים SB-2, SB-2 BIS ו-DB-3.
במסגרת תהליכי התיעוש של שנות ה-30 קידם סטלין את ייצור המטוסים, כך שב-1940 כבר היו בברית המועצות 100 מפעלים לייצור מטוסים, שכושר הייצור הכולל שלהם עמד על 10,000 מטוסים בשנה.
====הכשרת הטייסים====
הסובייטים גם הקימו מערכת הדרכה נרחבת שהכשירה אלפי טייסים בכל שנה למגזר האזרחי ולצבא. הטייסים האזרחים היו העתודה החיונית שאיפשרה לברית המועצות להגדיל במהירות את כוחה האווירי
===במלחמת האזרחים בספרד===
|