פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 223 בתים ,  לפני שנה
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים, סקריפט החלפות ()
'''גּוֹפָן''' או '''פונט''' הוא סגנון [[עיצוב]] צורת ה[[אות]]יות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו: [[דפוס]], [[תוכנה|תוכנת מחשב]] ופלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של [[מידע]] טקסטואלי. תורת עיצוב הגופָנים היא תחום עצמאי ב[[עיצוב גרפי]].
 
[[קובץ:Antique font.JPG|שמאל|ממוזער|250px|המילה "עתיקות" בשלט של גלריה לעתיקות כתובה בגופן "[[כתב סת"ם|סת"ם]]", ובכך מעבירה גם באופן ויזואלי את המסר הטקסטואלי המופיע בה]]
הבדל זה נובע מאיכות הצגים הירודה יחסית לעומת איכות המדיה המודפסת. ולכן, סוגים מסוימים של גופנים לא יוצגו באיכות מקסימלית בצג. עם זאת, בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית באיכות הצגים, הבדל זה הולך ונעלם.
 
בתקופת [[גירוש ספרד]] מתועדת הבאתם של הגופן מבית דפוס ב[[ליסבון]] פורטוגל לסלוניקי על ידי דפס הרב [[יהודה גדליה]].{{הערה|בשנת 1515 הקים הרב יהודה גדליה את הדפוס העברי הראשון שהוקם בסלוניקי, תוך שימוש בגופנים שהביא עמו מליסבון. Joseph Jacobs Meyer Kayserling, " Gedaliah, Judah, Don", http://jewishencyclopedia.com}}. עד לשנות השמונים של [[המאה העשרים]] היה העיסוק בגופנים נחלתם הבלעדית של בעלי מקצוע בענפי הדפוס והעיצוב הגרפי. תפוצתם הגדלה והולכת של [[מעבד תמלילים|מעבדי התמלילים]] הפכה נושא זה לנחלתו של הציבור הרחב.
[[קובץ:Friedlaender.webmsd.webm|ממוזער|שמאל|[[הנרי פרידלנדר]] בודק מתארים של גופן הדסה. צולם בחדר עבודתו ב[[מוצא עילית]], 1978]]
 
==הגיזרון והמינוח==
המילה '''גּוֹפָן''' מופיעה עוד ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ({{בבלי|מגילה|ט|א|ללא=שם}}), והייתה בשימוש מועט בספרות הרבנית. כך, למשל, בצוואת החת"ם סופר, המבקש שבנותיו תקראנה ספרים הכותבים בגרמנית דווקא אם הן באותיות עבריות: "והבנות יעסקו בספרי אשכנז בגופן שלנו"{{הערה|{{צ-ספר|שם=שירת משה עם צוואת החת"ם סופר|מקום הוצאה=סאטמאר|מו"ל=(דפוס איסטרייכר)|שנת הוצאה=תרס"ח}}}}. אולם היא קנתה לה אחיזה בעברית החדשה ובשפה המקצועית רק בשנות השישים של המאה העשרים, בעקבות קריאתו של הלשונאי והבלשן [[יצחק אבינרי]] לאמצה, במדורו "פנת הלשון" בתמוז [[תשט"ו]]–יולי [[1955]].{{הערה|שם=:0|{{צ-ספר|מחבר = יצחק אבינרי|שם = יד הלשון|מו"ל = יזרעאל|שנת הוצאה = 1964|עמ = 95}}}}. עד אז השתמשו במילים '''אות''', '''אותיות''',''' אות דפוס''' או '''שריפט''' (מגרמנית). בתחילה היו מילונאים שקבעו את המילה במלעיל (כלומר במשקל דופֶן), אולם כיום רק הצורה המלרעית שלטת. אבינרי ציין כי העדיף את הצורה המלעילית בזכות דמיונה לשם אופֶן ובזכות צורת הרבים גְּפָנות (כמו דְּפָנוֹת; בשונה מגֶּפֶן-גְּפָנִים).{{הערה|שם=:0}}. משערים שהמילה התלמודית חודשה בשינוי הגייה מיוונית: grapheion כתיבה.
 
כיום קיימת הפרדה ברורה בין המושגים אות וגופן: אות היא המושג המופשט והכללי של התווים או סימני הדפוס המייצגים צליל אחד או יותר בלשון, ואילו גופן הוא המימוש הגרפי של כל סימן דפוס, אשר לרוב אחיד בסוגו ובגודלו.
==סוגים שונים של גופָנים==
 
ב[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]], ובמידה גדולה יותר ב[[אלפבית לטיני|אלפבית הלטיני]], יש עשרות רבות של גופנים פרי עיצוב קפדני. מרבית הגופנים משמשים למטרות [[עיצוב גרפי]] (עיצוב פרוספקטים, מודעות, כותרות וכו'), ורק חלק מהם משמש ל[[דפוס|הדפסת]] [[ספר]]ים. תכונה בסיסית של גופן להדפסת ספר היא קריאות גבוהה ומראה נעים לעין, הן לאות הבודדת והן לדף השלם. הגופן הנפוץ ביותר בהדפסה עברית הוא "[[פרנק-ריהל]]" שעוצב בשנת 1910, ומקובלות גם אותיות "נרקיס", "דוד", "הדסה", שעוצבו בחצי השני של [[המאה העשרים]] (הגופנים העבריים קרויים בדרך כלל על-שם מעצביהם).
 
דוגמה בולטת לחשיבות הגופן בעיצובו של ספר ניתנת ב[[תנ"ך קורן]]: הגופן "[[קורן (גופן)|קורן]]", שעוצב במיוחד לשם הדפסתו, הפך לגופן המועדף להדפסת פסוקים מן ה[[תנ"ך]]. מפורסם וותיק יותר הוא [[כתב רש"י|כתב רש״י]], אחד הגופנים העתיקים ביותר בשפה העברית, אשר שימש באופן בלעדי כמעט להדפסת {{פירושון|פירוש רש"י|פירוש רש״י}} ל[[תנ"ך|תנ״ך]]לתנ״ך ול[[תלמוד]], כמו גם פירושים אחרים.
 
לכל גופן מספר מאפיינים, המשייכים אותו לקבוצה זו או אחרת של גופנים. להלן מספר מאפיינים המשמשים לסיווג הגופנים העבריים:
 
===אפיון מסחרי של גופָנים עבריים===
כיום נהוגות שיטות שונות להבחנה בין סוגי גופנים שונים על סמך התפקוד שלהן (כלומר - לאיזו מטרה וגודל אות נוצרו ולאילו מטרות יצלחו).
בשיטה זו אין משתמשים בשאר העולם היהודי (מחוץ לישראל), שבו עיקר השימוש באותיות עבריות הוא לצורכי קודש, ולכן אין צורך בגופנים עבריים לשימושים מסחריים.
לעיתים ישנן "משפחות גופנים" הכוללות משקלים שונים בטווחים שונים (למשל משקל רגיל לעימוד ספר או טקסט, ומשקל דקיק ושמן לצורך עימוד כותרות).
לרוב, מעוצבים הגופנים בצורה היברידית, כך שהם יכולים לשמש לכמה קטגוריות. למשל - גופן "הדסה" של הנרי פרידלנדר יכול לשמש לעימוד ספר, טקסט, וכותרת. ככל שרמת הגרפיוּת של האות עולה, וככל שרמת הקריאות יורדת, כך מתמעטות אפשרויות השימוש (ורסטיליוּת או "רב גוניוּת") בגופן. כלומר - גופן מסוג "אות ראווה" אינו יכול לשמש כגופן לעימוד ספרים ("אות ספר"), וחלק מהגופנים מסוג זה יאבדו פרטים כאשר הם מודפסים במידות קטנות .{{הערה|שם=ספר|1=ארהרדט ד' שטיבנר, "ספר הדפוס", תרגם מגרמנית גדעון שטרן, האיגוד הארצי של עובדי הדפוס, 1992.}}. עם זאת גופן "אות ספר" יכול לשמש לכותרות ואפילו כאות בודדת, אך הפוטנציאל האסתטי והגרפי שלו נמוך מגופן מסוג "אות ראווה".
 
החלוקה הבאה מבוססת בחופשיות על חלק מן האיפיונים של חברות הפונטים השונות:
* '''אות ספר''' - גופן המתאים לעימוד גושי טקסט ארוכים לספרים או עיתונים במידות אות עד לכ-18 [[נקודה (טיפוגרפיה)|נקודות]] (מרבית הספרים מודפסים ב10-12ב10–12 נקודות, והעיתונים ב-8-108–10 נק').{{הערה|1שם=ארהרדט ד' שטיבנר, "ספר הדפוס", תרגם מגרמנית גדעון שטרן, האיגוד הארצי של עובדי הדפוס, 1992.}}. עבודת המעצב/ת על גופן שכזה היא הכי קשה ומורכבת, מכיוון שעל האותיות להיות הרמוניות, ברורות, קריאות, ומובדלות אחת מהשנייה בצורתן{{הערה|1=[http://www.fontype.co.il/ פונטייפ], קטלוג 2012, עמוד 6}} (לדוגמה - ההבדל שבין האות כ' ל-ב'). כאשר מעמדים טקסט עם גופן מסוג "אות ספר", השורות צריכות ליצור טקסטורה אחידה. על האותיות להיות "שקופות" בעיצובן, כלומר - כדאי שהן לא ימשכו תשומת לב לצורתן אלא יאפשרו קריאה מהירה, קלה, וקולחת. לעומת זאת, אין זה אומר שעל האותיות להיות מכוערות או משעממות, ואפשר בהחלט להשתמש בגופני "אות ספר" לעימוד כותרות, פוסטרים וכיוצא בזה. הדגש באות ספר הוא על קלות הקריאה יותר מאשר על אסתטיקה.
 
* '''אות ספר''' - גופן המתאים לעימוד גושי טקסט ארוכים לספרים או עיתונים במידות אות עד לכ-18 [[נקודה (טיפוגרפיה)|נקודות]] (מרבית הספרים מודפסים ב10-12 נקודות, והעיתונים ב-8-10 נק').{{הערה|1=ארהרדט ד' שטיבנר, "ספר הדפוס", תרגם מגרמנית גדעון שטרן, האיגוד הארצי של עובדי הדפוס, 1992.}} עבודת המעצב/ת על גופן שכזה היא הכי קשה ומורכבת, מכיוון שעל האותיות להיות הרמוניות, ברורות, קריאות, ומובדלות אחת מהשנייה בצורתן{{הערה|1=[http://www.fontype.co.il/ פונטייפ], קטלוג 2012, עמוד 6}} (לדוגמה - ההבדל שבין האות כ' ל-ב'). כאשר מעמדים טקסט עם גופן מסוג "אות ספר", השורות צריכות ליצור טקסטורה אחידה. על האותיות להיות "שקופות" בעיצובן, כלומר - כדאי שהן לא ימשכו תשומת לב לצורתן אלא יאפשרו קריאה מהירה, קלה, וקולחת. לעומת זאת, אין זה אומר שעל האותיות להיות מכוערות או משעממות, ואפשר בהחלט להשתמש בגופני "אות ספר" לעימוד כותרות, פוסטרים וכיוצא בזה. הדגש באות ספר הוא על קלות הקריאה יותר מאשר על אסתטיקה.
:: גופנים לדוגמה: [[פרנק-ריהל]], נרקיסים, [[דוד (גופן)|דוד]], [[הדסה (גופן)|הדסה]], [[קורן (גופן)|קורן]].
* '''אות טקסט''' - גופן המתאים לגושי טקסט קצרים ואינו מתאים לקריאה ממושכת. אותיות אלה מתאימות למיתוג או לעימוד טקסט קצר כדוגמת קטלוגים. יתרונן של אותיות אלו הוא בכך שהן לא מתעייפות מהר כמו אותיות ראווה.{{הערה|שם=טיפו|1="טיפוגרפיה", קטלוג ספריית פונטביט, 2010, תל אביב}}. כלומר, עיצוב האות אינו נישתי או מפורש וגרפי כמו "אות ראווה", אלא שומר על קריאות, הרמוניה, ועניין גרפי, מה שמאפשר לגופן לשמש למגוון שימושים.{{הערה|1=פונטייפ, קטלוג 2012, עמוד 22}}. ברוב המקרים מדובר ב"משפחות גופנים" בעלי משקלים מרובים, מה שפותר טווח אפשרויות גיוון בעימוד, מבלי שיאבד אותו ניחוח ייחודי של טיפוס האות שנבחר .{{הערה|1שם="טיפוגרפיה", קטלוג ספריית פונטביט, 2010, תל אביבטיפו}}. גופנים מסוג זה הם לעיתים קרובות גופנים נטולי עוקצים (בדומה לאותיות ה"סאנס-סריפיות" הלועזיות), ולעיתים קרובות בעלי צורה נקייה ומדויקת (אף על פי שאין הדבר מחייב).
 
* '''אות טקסט''' - גופן המתאים לגושי טקסט קצרים ואינו מתאים לקריאה ממושכת. אותיות אלה מתאימות למיתוג או לעימוד טקסט קצר כדוגמת קטלוגים. יתרונן של אותיות אלו הוא בכך שהן לא מתעייפות מהר כמו אותיות ראווה.{{הערה|1="טיפוגרפיה", קטלוג ספריית פונטביט, 2010, תל אביב}} כלומר, עיצוב האות אינו נישתי או מפורש וגרפי כמו "אות ראווה", אלא שומר על קריאות, הרמוניה, ועניין גרפי, מה שמאפשר לגופן לשמש למגוון שימושים.{{הערה|1=פונטייפ, קטלוג 2012, עמוד 22}} ברוב המקרים מדובר ב"משפחות גופנים" בעלי משקלים מרובים, מה שפותר טווח אפשרויות גיוון בעימוד, מבלי שיאבד אותו ניחוח ייחודי של טיפוס האות שנבחר .{{הערה|1="טיפוגרפיה", קטלוג ספריית פונטביט, 2010, תל אביב}} גופנים מסוג זה הם לעיתים קרובות גופנים נטולי עוקצים (בדומה לאותיות ה"סאנס-סריפיות" הלועזיות), ולעיתים קרובות בעלי צורה נקייה ומדויקת (אף על פי שאין הדבר מחייב).
:: גופנים לדוגמה: טיפוגרף של פונטביט, אופיס של פונטייפ.
* '''אות כותרת''' - גופנים המתאימים לעימוד מילים בודדות כותרות במגזינים ולעיצוב שלטי חנויות, מיתוג ולוגו, מפאת צורתם המושכת. כאן הדגש הוא פחות על קריאות ותפקוד בתוך ובתור טקסט, ויותר על אות שמעבירה מסר גרפי ברור ומושך.{{הערה|1=פונטייפ, קטלוג 2012, עמוד 82}} .
 
* '''אות כותרת''' - גופנים המתאימים לעימוד מילים בודדות כותרות במגזינים ולעיצוב שלטי חנויות, מיתוג ולוגו, מפאת צורתם המושכת. כאן הדגש הוא פחות על קריאות ותפקוד בתוך ובתור טקסט, ויותר על אות שמעבירה מסר גרפי ברור ומושך.{{הערה|1=פונטייפ, קטלוג 2012, עמוד 82}}
:: גופנים לדוגמה: [[חיים (גופן)|חיים]], [[שלום (גופן)|שלום]].
 
* '''אות ראווה''' - גופנים מסוג זה הם בעלי האופי הגרפי, המוחצן, והבומבסטי ביותר{{הערה|1=פונטייפ, קטלוג 2012, עמוד 134}} (כלומר הם נוצרו יותר על מנת ליצור עניין גרפי מאשר לשרת את מטרת הקריאות), ומתאימים לעימוד כותרות במגזינים ולעיצוב שלטי חנויות, ולוגו מפאת צורתם המושכת, האסתטית או הלא-אסתטית, הבולטת, או הקישוטית. בקטגוריה זו ניתן למצוא את האותיות המוזרות, החופשיות, הפרועות, והמסוגננות ביותר (כגון אותיות "מלוכלכות", אותיות בסגנון גראנג', ואותיות בסגנון גרפי חופשי). הדגש הוא גרפי לחלוטין, ולעיתים יכולים גופנים אלה לשמש רק למטרת עיצוב עם אותיות בודדות ('איניציאל' - אות גדולה, ולעיתים מעוטרת, הפותחת ספר או פרק של ספרים לועזיים מימי הביניים ואילך){{הערה|1="הערות לטיפוגראפיה של הסידור", מאיר בר-אילן, http://faculty.biu.ac.il/~testsm/teftyp.html }} קטגוריה זו נכונה לרוב למשקלים הקיצוניים ("אולטרא-שחור" או "דקיק") של משפחות גופנים, ולעיתים גופנים אלה בעלי מבנה מוארך או מורחב באופן קיצוני.
:: גופנים לדוגמה: אפיקומן וארכאולוג של פונטביט, "לימון ארק" של הגילדה.
 
* '''אות רהוטה''' - גופנים מסוג זה מנסים לחקות צורות שונות של כתב יד עברי, לעיתים מחובר, על מנת לשקף אופי אישי ולא ממסדי. לעיתים כוללים גופנים אלה גם צורניות קליגרפית המושפעת מכתיבה רהוטה בעט נובע או בקולמוס. "אות רהוטה" משתייכת לקטגוריית "אות ראווה", מכיוון שאין לאותיות אלה רמת קריאוּת טובה (הקורא העברי רגיל לאותיות הדפוס העבריות ה"מרובעות"), ולכן הן משמשות בעיקר לצרכים גרפיים ברמה של משפטים או מילים בודדות.
:: גופן לדוגמה: "גוטמן יד".
* '''אות מקורות''' - גופן בעל אופי יהודי עתיק, המזכיר בצורותיו (או נוצר בהשראת) כתבים יהודים עתיקים או גופנים ישנים. גופנים מסוג זה הם לעיתים קרובות בעלי סיגנוּן קליגרפי ועוקצים. סיווג זה כולל את שאר הסיווגים, מכיוון שגופן יכול להיראות כ"אות מקורות", וגם להשתייך לשאר הסיווגים כגון אות ספר או אות טקסט וכיוצא בזה. סיווג זה הוא כאמור סיווג מסחרי, והוא משקף את שינוי הסטנדרטים והסיווגים של הגופנים העבריים לאורך השנים. גופן ששימש פעם לעימוד ספר (כמו "דרוגולין"), יכול להיות מסווג כיום כ"אות מקורות" מסוג "אות טקסט" (זאת מכיוון שהסטנדרטים לקריאוּת של גופן עברי השתנו עם הזמן).{{הערה|1=פונטייפ, קטלוג 2012, עמ' 102}}.
 
:: גופנים לדוגמה: [[וילנא (גופן)|וילנא]], [[דרוגולין (גופן)|דרוגולין]], [[קורן (גופן)|קורן]], [[שלום (גופן)|שלום]].
* '''אות מקורות''' - גופן בעל אופי יהודי עתיק, המזכיר בצורותיו (או נוצר בהשראת) כתבים יהודים עתיקים או גופנים ישנים. גופנים מסוג זה הם לעיתים קרובות בעלי סיגנוּן קליגרפי ועוקצים. סיווג זה כולל את שאר הסיווגים, מכיוון שגופן יכול להיראות כ"אות מקורות", וגם להשתייך לשאר הסיווגים כגון אות ספר או אות טקסט וכיוצא בזה. סיווג זה הוא כאמור סיווג מסחרי, והוא משקף את שינוי הסטנדרטים והסיווגים של הגופנים העבריים לאורך השנים. גופן ששימש פעם לעימוד ספר (כמו "דרוגולין"), יכול להיות מסווג כיום כ"אות מקורות" מסוג "אות טקסט" (זאת מכיוון שהסטנדרטים לקריאוּת של גופן עברי השתנו עם הזמן).{{הערה|1=פונטייפ, קטלוג 2012, עמ' 102}}
:: גופנים לדוגמה: [[וילנא (גופן)|וילנא]], [[דרוגולין (גופן)|דרוגולין]], [[קורן (גופן)|קורן]], [[שלום (גופן)|שלום]].
 
* '''ציורים''' - גופנים מסוג זה אינם מכילים בדרך כלל אותיות, אלא איורים ווקטוריים (שנקראים בלועזית Dingbats). גופנים אלה נמכרים לצורך קישוטי, והם ההמשך הדיגיטלי ל"ווינייטות" - איורים שנמכרו לבתי דפוס בלט על מנת לעטר את עיצובי הדפוס.
:: גופן לדוגמה: Wingdings.
 
* '''אות לועזית''' - כל גופן שאותיותיו בשפה שאינה עברית.
:: גופן לדוגמה: Helvetica.
 
* '''אות מותאמת לגופן לועזי''' - אות שעוצבה כדי לשמש כתרגום עיצובי עברי לגופן לועזי קיים.
:: גופנים לדוגמה: [[אריאל (גופן)|אריאל]], טאהומה.
* '''אות משולבת''' או '''אות רב-שפתית'''- כינוי לגופנים שעוצבו במיוחד על מנת להכיל אותיות עבריות ולועזיות תואמות. גופנים אלו הם תופעה חדשה יחסית, והם נותנים פתרון למצוקה חריפה בתחום העיצוב הגרפי העברי - עימוד טקסט הכולל שילובים של טקסט עברי ולועזי.
 
* '''אות משולבת''' או '''אות רב-שפתית'''- כינוי לגופנים שעוצבו במיוחד על מנת להכיל אותיות עבריות ולועזיות תואמות. גופנים אלו הם תופעה חדשה יחסית, והם נותנים פתרון למצוקה חריפה בתחום העיצוב הגרפי העברי - עימוד טקסט הכולל שילובים של טקסט עברי ולועזי.
:: גופנים לדוגמה: אורון, רץ (של עודד עזר).
 
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תג (גופן)|תג]]}}
התגים (או "עוקצים") הם קוים קטנטנים המחוברים מהצד לקצה הקו העיקרי של האות. התגים בגופנים העבריים התפתחו מצורה של משיכת מכחול קליגרפי, שבה הקוים העיקריים תמיד התחילו מתנועה מאונכת קצרה כדי למנוע מריחת דיו לכל הכיוונים. זאת בניגוד לתגים בגופנים הלטיניים שמופיעים משני צדי הקו, ובמקור נועדו למנוע שבירת אבן בעת חקיקת אותיות עליה. כיום התגים מעוצבים בצורות שונות ומגוונים ולעיתים אין קשר בין האות למקור הקליגרפי של התג, כך שהוא מתפקד כתוספת סגנונית.
 
* גופנים '''עם תגים (serif)''' - (מכונים גם "גופנים עם עוקצים" או "גופנים סריפיים") מרבית הגופנים המשמשים להדפסת ספרים הם מסוג זה. ישנה סברה כי גופנים עם תגים נוחים יותר לקריאה מפני שהתגים מסייעים לעין להתמצא בשטף הטקסט, ליצור קצב ולהאיץ את קצב הקריאה, כאשר התגים מתפקדים כמעין נקודות ה"דוחפות" את עין הקורא קדימה.<!-- עם זאת, העדויות לכך הן אמפיריות בלבד.--> הכינוי "סריפי" לגופנים מסוג זה הוא עברוּת שגוי של המונח הלועזי Serif (תוספת לקווי היסוד של האות הלועזית, בעלי צורניות שונה שמקורה באותיות חקוקות) המצביע על הקרבה הרעיונית בין מושגי ה"עוקץ" וה"סריף". כיום העוקצים מעוצבים בצורות שונות ומגוונים ולעיתים אין קשר בין האות למקור הקליגרפי של העוקץ, כך שהעוקץ מתפקד כתוספת סגנונית.
:: גופן לדוגמה: [[פרנק-ריהל]].
[[קובץ:HebFonts.gif|מרכז]]
 
==גודל האותיות==
גובה האותיות נמדד ביחידת מידה הקרויה נקודה (point). נקודה היא 1/72 של ה[[אינץ']]. 12 נקודות הן פיקה (pica), כלומר באינץ' שש פיקות. בצמוד להחלטה על גודל האות יש להחליט על המרחק בין שורה לשורה (leading). שני גדלים אלה נרשמים יחדיו בצורה 10/12 למשל, שפרושה אות בגודל 10 נקודות, ומרחק של 12 נקודות בין שורה לשורה. החלטה כפולה זו משפיעה במידה מכרעת על כמות הטקסט שתכנס בדף, אך כמות זו מושפעת גם מסוג האותיות. באותיות שעוצבו צרות יחסית, ניתן להכניס יותר טקסט בדף מאשר באותיות רחבות יחסית. גובה מקובל לאותיות רגילות, שבהן מודפס עיקר הטקסט, הוא 8 עד 12 נקודות (זהו גובהה של אות רגילה, שאינה חורגת אל מעל לשורה או מתחתיה - x-height).
 
גודל אותיות חריג יושם בספר The Compact Edition of the Oxford English Dictionary. בגרסה קומפקטית זו צולם כל דף בהקטנה קווית של 50%, כך שנתאפשרה הדפסת ארבעה עמודים של המילון המקורי בעמוד אחד של הגרסה הקומפקטית. באמצעות טכניקה זו, ותוך שימוש בנייר דק, נדחסו 13 הכרכים של המילון המקורי לשני כרכים בלבד. עקב מידותיהן הזעירות של האותיות צורפה למילון גם [[זכוכית מגדלת]].
 
גודלי אותיות שונים המשמשים בעיצובו של [[סידור]] התפילה יצרו שני ביטויים לתיאור גודלן של אותיות:
* גרשון זילברברג,(כתב וערך) '''"תורת הדפוס"''', הוצאת ארגון מפעלי הדפוס בישראל, תשכ"ח - 1968. ציור העטיפה: צבי נרקיס.
<div class="mw-content-ltr">
* Philip Gaskell, '''A New Introduction to Bibliography''', [[Oxford University Press]] 1985 pp. 9-56
</div>
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=גופן}}
* [http://bzl.bezalel.ac.il/mywikipedia/index.php/האות_העברית האות העברית]
* דנה פאר, "[http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=522831 בגוף הטקסט]", באתר "נענע10"
* {{העין השביעית|[[חנוך מרמרי]]|הגמיש, הפטיש ובת הים הקטנה - על הגופן בעיתונות העברית|20107|1 בינואר 2007}}
30,621

עריכות