הבדלים בין גרסאות בדף "לורן קבילה"

נוספו 184 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
(←‏נשיאות (1997-2001): , סקריפט החלפות (אזור, על ידי))
תגיות: עריכה חזותית תו כיווניות מפורש
== שנים מוקדמות (1939-1960) ==
 
קבילה נולד ב1939 בשבט [[לובה (קבוצה אתנית)|לובה]] (Luba) שבמחוז [[קטנגה]] (Katanga) ב[[קונגו הבלגית]] (דאז), לאביו לובה ואמו לונדה. אביו של לורן, היה פקיד דואר שפרש מעבודתו בשנת 1952, לאחר הפרישה הוא עבר להתגורר באיזור הכפר אנקורו (Ankuro). בשנת 1958 מונה לצ'יף האיזור של קמלונדו (Kamalundu) על ידי הרשויות הקולוניאליות. לורן קבילה נשאר עם אימו בלובה (עיר הולדתו) כדי ללמוד. לאחר שנה נשר מהלימודים והחל לעבוד בעבודות שונות. כדי לפצות על החוסר בהשכלה פורמלית, קבילה היה קורא ספרים אדוק. בשנת 1960 קבילה החל לעבוד בתור המזכיר של אביו, במהלך תפקיד זה לורן למד איך שולטים על איזור טריטוריאלי, ואיך מתמודדים עם בעיות של אוכלוסייה כפרית. דעותיו הפוליטיות של לורן היו הפוכות לגמרי מאלו של אביו. בעוד אביו האמין באימוץ המנהגים האירופאים וברעיון [[קולוניאליזם|הקולוניאליזם]], ללורן הייתה סימפטיה לבלובאקאט (Balubakat). תנועת נוער שצמחה מצפון קטנגה שערכיה היו אנטי קולוניאליזם, ודחייה של הרעיונות האירופאים והשפעותיהם.
 
'''השכלה אקדמית'''
== פעילותו הפוליטית של קבילה (1960-1997) ==
=== [[משבר קונגו]] ===
ב-30 ביוני 1960 קיבלה קונגו את עצמאותה מ[[בלגיה]]. זמן קצר לאחר קבלת העצמאות [[משבר קונגו]] החל. במהלך המשבר נהרגו כ-100 אלף איש. המשבר נגרם מסיבות אידאולוגיות וכלכליות, ומגורמים אתניים (לשון, תרבות, דת, מוצא). ב-5 ביולי 1960 החל הצבא הקונגולזי למרוד ברחבי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מרידה זו גרמה לאנרכיה כללית ולהתערבות צבאית בלגית למען הצלת עשרות אלפי הבלגים שחייהם היו בסכנה. מרד החיילים היה נגד הקצונה הבלגית שהמשיכה לפקד עליהם לאחר העצמאות. המשבר כלל מלחמות אזרחים והרג אחים, שהובילו לפיטוריו של ראש הממשלה של קונגו, [[פטריס לומומבה]] (Patrice Lumumba), על ידי נשיא המדינה [[ג'וזף קסא וובו]] (Joseph Kasa-Vubu‏).
 
משבר קונגו היה משבר פוליטי שגרם להתערבות בינלאומית נרחבת כשכוחות האו"ם נשלחים לראשונה, לאזור [[נהר הקונגו]]. האו"ם שב וקרא לנסיגה מוחלטת של כוחות בלגיים וכוחות חרב מתחומי מחוז קטנגה. אף על פי שאינם אמורים לתפוס צד, האו"ם הוציא הוראה מפורשת לבלום [[שכיר חרב|שכירי חרב]] זרים בכל מקום בו הכוחות נתקלו בהם.
בחייו האישיים של קבילה באותה תקופה הוא התחתן ונולדה לו בת. אך חיי המשפחה לא החזיקו זמן רב, הוא במהירות ויתר על המשפחה הראשונה לטובת הפעולות הפוליטיות שלו, ולטובת נשים רבות אחרות.[[קובץ:Congo Crisis collage.jpg|ממוזער|תמונות מתקופת משבר קונגו: מחנה פליטים, חיילים, פעילי תנועת הבלובאקט,3 אזרחים קונגולזיים שנרצחו על ידי הכוחות המורדים.]] בנובמבר 1963, קבילה מונה לשר הרווחה, הספורט והנוער. בינואר 1964 הוצע לקבילה להצטרף לגאסטון סומיאלוט (Gaston Soumialot) ולכריסטוף גבנייה (Chrisophe Gbenye), שהיה נשיא הNCL (התנועה הלאומית לחופש), ולפתוח חזית צבאית במחוז קיבו (Kivu) שבמזרח המדינה. מתקפה זו אורגנה כחלק ממשבר קונגו ומהמלחמה הקרה ששררה בקונגו באותם ימים.
 
במאי 1964, קבילה הצטרף לתקיפה זו נגד ג'ייסון סנדוואה (Jason Sendwe) שהיה הנשיא של צפון קטנגה באותה תקופה. תקיפה זו נקראה מרד הסימבה (Simba Rebellion). קבילה הוביל צעירים מקומיים בעיקר משבט ה-הולוהולו (Holoholo) שהיו בדעות פוליטיות דומות לשלו. ההתקפה כשלה וקבילה ברח ל[[סין]], למספר מדינות במזרח אירופה ומדינות אפריקאיות אחרות במטרה לשמור על פרופיל נמוך, ואכן לאחר כמה חודשים חזר קבילה לקונגולרפובליקה של קונגו.
 
בנקודת זמן הבאה, לאחר שקבילה חזר לקונגולרפובליקה של קונגו, הוא המשיך להיות פעיל במרד נגד המשטר. תנועת המורדים בה לקח חלק כבשה את סטנליוייל (Stanleyville) – העיר השלישית בחשיבותה בקונגוברפובליקה של קונגו, אך עד סוף נובמבר 1964 העיר נכבשה שנית על ידי כוחות המשטר הקונגולזיים והבלגיים. כתוצאה מכך, שבילי גישה לעיר, שהיו חשובים למורדים, נחסמו. על כן האזור בו קבילה פעל הפך לנקודת הכניסה היחידה דרכה היה ניתן להעביר אספקה למורדים. השליטה של קבילה על הגישה היחידה לעיר הפכה אותו לדמות חשובה במערך של המורדים. עקב זאת היה ניתן לראות את הפוטנציאל הנשיאותי והמנהיגותי של קבילה כמנהיג כבר אז.
 
בסוף נובמבר קבילה מונה להיות שר החוץ ושגריר ב[[טנזניה]], [[קניה]] ו[[אוגנדה]]. בזמן שהיה בתפקיד הוא התמקם בקיגומה (Kigoma) עם המפקדים הכפופים לו, וכיוון את רוב כוחות המרד לצד האחר של [[אגם טנגניקה]] בקונגוברפובליקה של קונגו.
 
ב-24 באפריל 1965 הוא מונה להיות סגן נשיא של המועצה העליונה של המהפכה (Supreme Council of the Revolution).
 
מאפריל עד נובמבר 1965, קבוצה צבאית קובנית תחת הנהגתו של [[צ'ה גווארה]] (Che Guevara) עזרה לכוחות המורדים להקים כוח מורד מאורגן ומוסדר. אך חוסר באימונים, במוטיבציה ובמנהיגות (קבילה לרוב לא היה נוכח בשטח הלחימה) – הפכו משימה זו לבלתי אפשרית. כאשר קבילה הורה על כניעה עקב ההתקפות של הצבא הקונגולזי הוא איבד את העזרה החיצונית עבור המרד שלו, וקיבל ביקורות רבות על כניעה זו – בקונגוברפובליקה של קונגו ומחוצה לה.
 
לאחר הכניעה, רבים שיערו כי לורן קבילה עדיין לא הוכיח את עצמו כמנהיג יעיל. עקב הביקורות, הוא חזר לבסיס בכך שלקח שיעורי פוליטיקה וחינוך בסין ב-1966. לאחר החזרה שלו לקונגולרפובליקה של קונגו הוא חשב על דרכים ליישם את מה שלמד, ובדצמבר 1967 – הקים תנועה מורדת עצמאית וחדשה: המפלגה של המהפכה הפופולרית (the Party of the Popular Revolution (PPR. תנועת PPR חטפה אירופאי אחד ושלושה סטודנטים אמריקאים. עקב כך טנזניה משכה את המימון שלה לתנועה של קבילה, וראש הממשלה מובוטו תקף בחוזקה יעדים רגישים של התנועה, וגרם לקריסת "עמוד השדרה" הצבאי של התנועה. תנועת PPR לא הצליחה להתרחב מעבר לגבולותיה המקוריים, והמוניטין שלה נשאר מקומי ולא ארצי.
 
עקב הכישלון של תנועת PPR, קבילה התיישב בדאר א-סלאם שבטנזניה, והקים שם משפחה חדשה. בשנת 1971 נולדו לו [[תאומים]], שאחד מהם הוא [[ג'וזף קבילה]] (Joseph kabila) -שעתיד להנהיג את המדינה אחריו. בשנה זו מובוטו, ראש ממשלת הדמוקרטיה הרפובליקניתהרפובליקה של קונגו, שינה שם המדינה לזאיר (Zaire).[[קובץ:DRC group 3part.jpg|ממוזער|מפת קונגו.]] בשנות ה-70 המאוחרות, תנועת PPR זוהתה בעיקר בהקשר של מאבקים פוליטיים מול הדיקטטורה של מובוטו, ראש הממשלה, אך התנועה נחלשה עם השנים. בשנת 1988 הגיעה לסיומה הפעילות של התנועה המורדת (PPR) בהנהגתו והקמתו של קבילה עקב אותה היחלשות עם השנים. עוד נטען כי קבילה נעלם ונהרג. ברם, נמצא כי בתקופה זו קבילה יצר קשרים אישיים חשובים עם [[יוורי מוסווני]] (Yoweri Museveni), הנשיא העתידי של [[אוגנדה]], ועם [[פול קגאמה]] (Paul Kagame) הנשיא העתידי של [[רואנדה]]. בעזרת קשרים אלו, קבילה קיבל תמיכה ממוסווני וקגאמה, והקים את תנועת האיחוד של הכוחות הדמוקרטיים של החירות - Aliance of Democratic Forces of Liberation, (ר"ת: ADFL). בתנועה זו היו חברים גם: אנגנדו קיסאסה (Ngandu Kisase) - מצביא ותיק מתקופת השלטון של [[פטריס לומומבה]], מסאו נינדגה (Massassu Nindaga) ודאוגראטיס בואגרה (Deogratias Bugera) שהיו מזוהים עם רואנדה, גם בשורשיהם וגם בשאיפותם הפוליטיות.
 
ב-31 באוקטובר 1996, הכוחות של הברית הזו, יחד עם תמיכה מאסיבית של כוחות צבאיים מרואנדה ואוגנדה, תקפו את בוקאבו (Bukavu) וגומה (Guma) -הערים המזרחיות ביותר בארץ, הגובלות עם רואנדה ואוגנדה. תקיפה זו סימנה את תחילת סופו של המסע הארוך של קבילה בדרך לנשיאות.
 
== נשיאות (1997-2001) ==
[[קובץ:Flag of the Democratic Republic of the Congo (1997-2003).svg|ממוזער|הדגל של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.]] לאחר הבריחה של מובוטו לחו"ל, קבילה הכריז על עצמו כנשיא ב-[[17 במאי]] [[1997]], ושינה את השם המדינה מזאיר לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מלחמת קונגו הראשונה העלתה את קבילה לשלטון, הרבה בעזרת הקשרים שיצר עם מנהיגי המדינות רואנדה ואוגנדה שתמכו בו לאורך כל המלחמה.
 
מבחינה כלכלית, קבילה האמין ב[[מרקסיזם]], אך היה פתוח גם לרעיונות אחרים - פעולותיו היו מעורבות גם עם [[קפיטליזם]] ו[[קולקטיביזם]]. מבחינה חברתית, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו תחת שלטונו של קבילה דמתה לזאיר תחת שלטונו של מובוטו, אשר ידוע כשלטון שאכזב את התושבים.
בשנת 1998 החליט קבילה, להתנער מחסותם של הכוחות הרואנדים שהעלו אותו לשלטון: בתאריך ה-14 ביולי 1998 קבילה החליט לפטר את הרמטכ"ל הרואנדי ג'יימס קאבארבה (James Kabarebe). הוא החליף אותו ביליד קונגו, סלסטין קיפוואה (Celestin Kipowah). לאחר כשבועיים, קבילה פקד על כל הצבאות הרואנדים והאוגנדים לעזוב את המדינה. היועצים הצבאיים הרואנדים שגרו בעיר הבירה קינשאסה סולקו תוך פחות מ-24 שעות.
 
האנשים שהוטרדו מפקודה זו יותר מכולם היו אנשי הבאניאמולנג' (Banyamulenge). הם עזרו להביא את קבילה לשלטון, ופתחו במרד פומבי באזור המזרחי של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו באוגוסט 1998. הם זעמו על כך שכאשר עזרו לו לעלות לשלטון, ציפו שיגן על הגבול מכוחות אנטי ממשלתיים וקיצוניים משבט ההוטו. בפועל, מזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו היווה בסיס למתקפות נגד רואנדה על ידי אותם קיצוניים משבט ההוטו.
 
קבילה הפנה עורף לטוטסי הרואנדים שעזרו לו לעלות לשלטון. הם התקשו להאמין כאשר שמעו מדיווחי המודיעין שלהם שקבילה מגייס אנשי הוטו. כתגובה, ממשלות אוגנדה ורואנדה פלשו לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו והגיעו עד לפאתי עיר הבירה קינשאסה (Kinshasa). הצבא של קבילה, בתוספת גיבוי של כוחות צבאיים מ[[זימבבואה]], [[אנגולה]] ו[[נמיביה]] עצרו אותם שם.
===התנקשות בחייו (2001)===
[[קובץ:Joseph Kabila 2014.png|ממוזער|בנו ויורשו של לורן, ג'וזף קבילה.]]
ב-16 בינואר 2001, במעון הנשיאותי פאלה דה מארברה (Pala de marbara) בקינשאסה , נורה קבילה על ידי אחד משומרי הראש שלו (שנהרג כשניסה להימלט מזירת הפשע). באותו ערב 11 אזרחים הוצאו להורג בחלק ממערכת ענישה של שלטונות הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הודיעה לתקשורת כי קבילה מת מפצעיו ב-18 בינואר 2001.
 
כעבור שבוע נערכה לקבילה [[הלוויה]] ממלכתית. גופתו של קבילה הגיעה לבירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, קינשאסה, והוצבה בארמון שם טרם הלוויה. הלוויה התקיימה בארמון העם, ונכחו בה עשרות אלפי אבלים. הלוויה הייתה גדולה ומכובדת. שמונה נושאי דגל לובשי מדים צבאיים סחבו את הארון של קבילה. בלוויה נכחו הנשיאים [[רוברט מוגאבה]] (Robert Mugabe) מ[[זימבבווה]], [[אדוארדו דוס סנטוס]] (Eduardo Dos Santos) מ[[אנגולה]] ו[[סם נוג'ומה]] (Sam Nujoma) מ[[נמיביה]].
 
לאחר הלוויה נערך טקס ההשבעה של הנשיא החדש, [[ג'וזף קבילה]], בנו של לורן קבילה. ג'וזף קבילה מונה פה אחד על ידי הפרלמנט לנשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שמונה ימים לאחר הרצח. ג'וזף נבחר לנשיא בדרך לא דמוקרטית בגיל צעיר. ג'וזף היה כבן שלושים בלבד כשנבחר לנשיאות קונגו, והתקשה לשלוט על הנעשה במדינה למשך תקופה. עם זאת, במשך הזמן הצליח להשתלט והתרגל למעמדו החדש, ואכן הוא מכהן כראש ממשלה עד עצם היום הזה (2018).
עקב הרצח, חל שינוי מהותי בהתפתחות מלחמת קונגו השנייה: הנשיא החדש נפגש ב[[ארצות הברית]] עם נשיא רואנדה, [[פול קגאמה]]. אוגנדה, רואנדה והמורדים הסכימו לתוכנית נסיגה שהאו"ם הציע, והחלו לסגת מהחזית. בשנת 2002 נחתם הסכם שלום, למרות שהמשיכו תקיפות במזרח המדינה לאחר מכן.
 
במותו הותיר לורן קבילה מורשת מפוקפקת בקונגוברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מלחמה שבמשך שנתיים וחצי גבתה יותר ממיליון קורבנות, חלקם ממחלות ורעב. למרות זאת, קבילה השאיר משפחה,, ילדיםףילדים, אנשי פוליטיקה ותומכים שכאבו את מותו ומנציחים את זכרו. בנו ג'ורף הוא הוכחה להמשך מורשתו. לורן קבילה ייחשב תמיד לדמות מפתח ברפובליקה הדמוקרטית החדשה של קונגו.
 
== ביבילוגרפיה ==
39

עריכות