קוראי מגילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ ויקיזציה
שורה 1:
{{חלונית
'''קוראי מגלה''' הוא [[פיוט]] ל[[פורים]] שחיבר ה[[משורר]] רבי [[אברהם אבן עזרא]]. [[קהילה יהודית|קהילות]] [[יהדות ספרד (יהודי ארצות האסלאם)|ספרדיות]] רבות נוהגות לשיר פיוט זה לאחר [[קריאת המגילה|קריאת]] [[מגילת אסתר]] ב[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] הפורים. בעבר נהגו כן אף הקהילות ה[[יהדות איטליה|איטליאניות]] שהתפללו ב[[נוסח רומניא]].
| ניקוד = כן
| כותרת = קוראי מגילה
{{ציטוט|''' תוכן = קוֹרְאֵי מְגִלָּה, הֵם יְרַנְּנוּ אֶל אֵל. כִּי מְקוֹם תְּהִלָה, הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל:'''{{ש}}
'''אַ'''חֲרֵי בְלוֹתִי, וַאֲנִי בְּעִיר בָבֶל. נִמְשְׁלָה עֲדָתִי, כָּאֳנִי בְּלִי חוֹבֵל. בָּא זְמַּן פְּדוּתִי, עַל יְדֵי זְרֻבָּבֶל. נִבְדְלָה קְהִלָה , מֵעֲוִּיל וּמִתְגָּאֵל. וַתְּהִי סְגֻלָּה, עִם שְׁתִיל שְׁאַלְתִּיאֵל: קוראי {{ש}}
'''בָּ'''א דְּבַר אֲגָגִי, הֶחֱזִיק בְּפּוּר יָדוֹ. בַּאֲדָר לְהָרְגִי, נֶהְפַּךְ לְהַשְׁמִידוֹ. אֶתְּנָה הֲגִיגִי/ בּוֹ, וְאֶזְכְּרָה אֵידוֹ. וֶאֱמֶת נְקַלָה/ זֹאת לְאֵל, וְכֵן יוֹאֵל/ לַעֲשׂוֹת וְכָלָה, אַדְבְּאֵל וּמַגְדִּיאֵל : קוראי {{ש}}
'''ר'''וֹעֲשִׁים כֶּעָשָׁן/ נִמְשְׁלוּ בְּתוֹךְ כִּבְשָׁן . בֶּן אֲגָג בְּכוּשָׁן, קָם וְשָׁב כְּבֶן בָּשָׁן. מָרְדְּכַי בְּשׁוּשָׁן, מָר דְרוֹר עֲלֵי שׁוֹשַׁן . כֵּן שְׁנַת גְּאֻלָּה, אֵל יְצַו לְדַל שּׁוֹאֵל. עַד לְבֵית תְּפִלָּה, יַעֲלוּ לְהַהַרְאֵללְהַרְרֵי אֵל: קוראי {{ש}}
'''מַ'''עֲשִׂים וְנִסִּים, שִׁית בְּךָ לְעֵד נֶאֱמָן. גַם בְּחִכְּךָ שִׂים, צוּף דְּבַשׁ דְבַר הָמָּן. לֵךְ שְׁתֵה עֲסִיסִים, אַחֲרֵי אֱכוֹל מִּשְמָן. אֵל זְכוֹר תְּחִלָּה, גַם שְׁנֵה בְּמִיכָאֵל. תַּחֲזוֹר חֲלִילָה , קֵץ פְּדוּת וּבָא גּוֹאֵל: קוראי
| מקור=לפי נוסח= סידור "קימחא דאבישונא", בולוניא ש' (1540)}}
}}
 
'''קוראי מגלה''' הוא [[פיוט]] ל[[פורים]] שחיבר ה[[משורר]] רבי [[אברהם אבן עזרא]].
== המילים ==
 
{{ציטוט|'''קוֹרְאֵי מְגִלָּה, הֵם יְרַנְּנוּ אֶל אֵל. כִּי מְקוֹם תְּהִלָה, הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל:'''
== מנהגים אמירתו ==
'''אַ'''חֲרֵי בְלוֹתִי, וַאֲנִי בְּעִיר בָבֶל. נִמְשְׁלָה עֲדָתִי, כָּאֳנִי בְּלִי חוֹבֵל. בָּא זְמַּן פְּדוּתִי, עַל יְדֵי זְרֻבָּבֶל. נִבְדְלָה קְהִלָה , מֵעֲוִּיל וּמִתְגָּאֵל. וַתְּהִי סְגֻלָּה, עִם שְׁתִיל שְׁאַלְתִּיאֵל: קוראי
'''קוראי מגלה''' הוא [[פיוט]] ל[[פורים]] שחיבר ה[[משורר]] רבי [[אברהם אבן עזרא]]. [[קהילה יהודית|קהילות]] [[יהדות ספרד (יהודי ארצות האסלאם)|ספרדיות]] רבות נוהגות לשיר פיוט זה לאחר [[קריאת המגילה|קריאת]] [[מגילת אסתר]] ב[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] הפורים. בעבר נהגו כן אף הקהילות ה[[יהדות איטליה|איטליאניות]] שהתפללו ב[[נוסח רומניא]].
'''בָּ'''א דְּבַר אֲגָגִי, הֶחֱזִיק בְּפּוּר יָדוֹ. בַּאֲדָר לְהָרְגִי, נֶהְפַּךְ לְהַשְׁמִידוֹ. אֶתְּנָה הֲגִיגִי/ בּוֹ, וְאֶזְכְּרָה אֵידוֹ. וֶאֱמֶת נְקַלָה/ זֹאת לְאֵל, וְכֵן יוֹאֵל/ לַעֲשׂוֹת וְכָלָה, אַדְבְּאֵל וּמַגְדִּיאֵל : קוראי
'''ר'''וֹעֲשִׁים כֶּעָשָׁן/ נִמְשְׁלוּ בְּתוֹךְ כִּבְשָׁן . בֶּן אֲגָג בְּכוּשָׁן, קָם וְשָׁב כְּבֶן בָּשָׁן. מָרְדְּכַי בְּשׁוּשָׁן, מָר דְרוֹר עֲלֵי שׁוֹשַׁן . כֵּן שְׁנַת גְּאֻלָּה, אֵל יְצַו לְדַל שּׁוֹאֵל. עַד לְבֵית תְּפִלָּה, יַעֲלוּ לְהַהַרְאֵל: קוראי
'''מַ'''עֲשִׂים וְנִסִּים, שִׁית בְּךָ לְעֵד נֶאֱמָן. גַם בְּחִכְּךָ שִׂים, צוּף דְּבַשׁ דְבַר הָמָּן. לֵךְ שְׁתֵה עֲסִיסִים, אַחֲרֵי אֱכוֹל מִּשְמָן. אֵל זְכוֹר תְּחִלָּה, גַם שְׁנֵה בְּמִיכָאֵל. תַּחֲזוֹר חֲלִילָה , קֵץ פְּדוּת וּבָא גּוֹאֵל: קוראי
|שורות=כן.
|מקור=לפי נוסח סידור "קימחא דאבישונא", בולוניא ש' (1540)}}
 
== קישורים חיצוניים ==