שלמה הכהן אהרונסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 20:
 
==חייו==
נולד ב[[קרוצי]], בפלך [[מוהילוב]] שב[[רוסיה הלבנה]], לרב יעקב אהרנסון, רב העיירה. בצעירותו למד תורה אצל אביו. בגיל 15 החל למסור שיעורים ב[[תלמוד]] בישיבת [[ליאדי]], בה אביו היה [[ראש ישיבה]]. בשנת תרמ"ז התמנה לרב בקהילת [[הלוחיב|גלוכוב]]{{הערה|{{המליץ||אל הרועים|1891/10/09|00403}}{{ש}}{{המליץ||שמאל, שני מלמטה|1893/10/12|00500}}}}, ובגיל 34 קיבל משרת רבנות ב[[נייז'ין]]{{הערה|{{המליץ||ברור דברים (טור ימני, פסקה אחרונה)|1898/08/02|00102}}}}, עירו של [[ניקולאי גוגול]]. שם הצליח למנוע [[פוגרום]] הודות לפנייתו הישירה להמון שביקש להכות ביהודים, והודות לחינו ולשליטתו המלאה בשפה הרוסית ולהשכלתו הכללית. בגיל 43 התמנה לרבה של [[קייב]]. בעת [[משפט בייליס]] סייע ביד הסנגוריה לנסח את טענות ההגנה, והשתתף בכל מהלך המשפט.
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] התמסר לעזרה בשביל פליטי [[גליציה]] שהתגוררו בקייב. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] סייע לרבבות יהודים שהוגלו בידי צבא הצאר בדרכם ל[[סיביר]]. השתתף האסיפה המכוננת של יהודי אוקראינה כראש הסיעה הדתית "אחדות ישראל".
 
עקב רדיפות ה[[קומוניזם|קומוניסטים]] יצא מאורקאינה מערבה{{הערה|{{הצפירה||אורח חשוב מאוד|1921/07/22|00602}}}}, והגיע ל[[גרמניה]], שם נתמנה לרבם של יוצאי רוסיה. בשנת ה'תרפ"ג מונה לכהן כרבה הראשי של [[תל אביב]], במקביל לעמיתו הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]]. הוא הגיע לתל אביב בסוף אוגוסט 1923 ונתקבל בתחנת הרכבת על ידי מאות מתושבי העיר{{הערה|{{דואר היום||הד יפו הרב אהרנסון|1923/08/30|00201}}}}. הוא הקים תנועה בשם "אחדות ישראל", והשתדל לחזק את החיים הדתיים בתל אביב בדרכי נועם, וקיים יחסי קרבה עם החלוצים אנשי תנועת העבודה. הוא יזם את הקמתה של ישיבה[[ישיבת בתלתל אביב{{הבהרה|איזו?}}]], יחד עם הרב [[מאיר בר-אילן]] ורבנים נוספים.
 
==פעילותו הציונית==