תוכנית אוגנדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: אות סופית באמצע מילה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אני שיניתי מה היה בקדמותו
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 4:
הפולמוס על ההצעה המשיך לסעור לאחר הקונגרס ומתנגדיה, שכינו את עצמם [[ציוני ציון]], התארגנו פוליטית כנגדה.
 
משלחת החקר מצאה את המקום בלתי מתאים להתיישבות והציעה לקונגרס הציוני השביעי (1905) לדחות את ההצעה. בעיני הבריטים ירדה קרנה של ההצעה עוד לפני כן מסיבות פנימיות. הקונגרס השביעי קיבל את הצעת משלחת החקר ודחה את ההצעה.וחשובולשוב להזכיר שבקדמותו היה חציל '''עם גבינה'''
 
==לפני הקונגרס==
===הצעת צ'מברליין להרצל===
ראשיתה של תוכנית אוגנדה בהצעה שקיבל [[תאודור הרצל]] משר ה[[קולוניה|מושבות]] [[הממלכה המאוחדת|הבריטי]] [[ג'וזף צ'מברליין]], בפגישתם ב-23 באפריל 1903.{{הערה|[[אלכס ביין]] תיאודור הרצל, ספר תולדותיו, הוצאת מצפה, תל אביב, תרצ"ד, עמ' 567-568}} הצעתו הייתה שהיהודים יישבו אזור ב[[מזרח אפריקה הבריטית]] (הכינוי "אוגנדה" דבק בו בדיונים היהודיים משום מה, אף על פי שהיה ממוקם בקניה). הסיבה להצעה מצדו של צ'מםברלייןמברליין הייתה קשורה, לדעת ההיסטוריון [[דוד ויטל]], לרצונו במתיישבים בקולוניה שהסבירות שיתקוממו כדרך ה[[בורים]] בדרום אפריקה תהיה נמוכה.{{הערה|Vital, David, Zionism: the Formative Years, Oxford 1982 pp. 155-159}} בעת שהוצגה ההצעה הרצל לא קיבל אותה, באומרו שרק ארץ ישראל רלוונטית ובלוחצו שימשך המאמץ לאפשר את התיישבות היהודים ב[[אל עריש]], מהלך שעוד היה בעיצומו.{{הערה|Vital, David, Zionism: the Formative Years, Oxford 1982 p. 159}}
לאחר מכן, במאי, לאחר שנודע על [[פרעות קישינב]] (שהתרחשו מספר ימים לפני פגישתם של הרצל וצ'מברליין, אך הידיעות על כך עוד לא הגיעו לאוזני איש מהם), המשיך צ'מברליין להציע ל[[לאופולד גרינברג]], נציגו של הרצל בבריטניה, הצעות ברוח דומה לגבי מזרח אפריקה. גרינברג היסס אך הבטיח להתייעץ עם הרצל על העניין. לאור העובדה ש[[תוכנית אל עריש]] נראתה תקועה, אמר הרצל לגרינברג להמשיך להיות בקשר עם צ'מברליין בעניין מזרח אפריקה.{{הערה|Vital, David, Zionism: the Formative Years, Oxford 1982 pp. 161-162}}