אדריכלות אשורית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 103:
המבנה המתואר במגילת אסתר הוא מבנה נפרד ששימש למשתה והוא בעל חצר וגינה. ראו: "כל איש אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא" ( אסתר ד 11); "ויאמר המלך: מי בחצר והמן בא לחצר בית המלך החיצונה" (אסתר ו 4); "עשתה..משתה..בחצר גנת ביתן המלך" (אסתר א 5); "והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גנת הביתן והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה... והמלך שב מגנת הביתן אל בית משתה היין..". (אסתר ז 8-7).
 
אגף השירות מרוכז באזור אחד בבניין. בתוך אזור זה אין חוקיות בתכנון. ניתן להבחין בו בעיקר ע"פ התנורים והמתקנים השונים. חלק מחברימחדרי המטבח הם מעין גומחות, כאשר יש קירוי וחסר קיר כלפי החצר.
 
===הארמון האשורי - סגנון מאוחר===
שורה 111:
מן החצר הגדולה נפתחו שלושה פתחים אל אולם רוחבי. מי שנכנס לא פנה לצד כלשהו אלא המשיך הלאה. לעיתים עבר אולם רוחבי נוסף ולעיתים אולם רוחבי נוסף. הכס ניצב ממול לפתח, או שורת פתחים שכולם מסודרים בקו אחד. אם דלתות כל הפתחים האלה היו פתוחות, יכול הניצב בחצר שלפני חדר הכס לראות במרחק מה ממנו, מבעד לכל הפתחים, את המלך על כסאו.
 
בארמון סנחריב שבנינוה מצויים שני אגפי חדר כס. האחד במתכונת הראשונה, הקדומה יותר; השני במתכונת השנייה, המאוחרת יותר. אגף הכס של המתכונת השנייה הוא זה שהעובר בקו ישר דרך שלושה אולמות רוחביים הגיע אל חדר קטן שבו נייצב הכס, על הקיר מאחוריו, היה ממוקם התבליט המפורסם המתאר את המצור שהטיל סנחריב על האישהעיר לכיש שבארץ ישראל.
 
המתכונת הזו המשיכה בארמונות האשורים עד סוף ימיה של הממלכה האשורית המאוחרת. לאחר מכן היא מצויה בארמונות הבבליים, ולבסוף בארמון מלך פרס שבשושן הבירה. ב[[מגילת אסתר]] מופיע תיאור המזכיר את מבנה הארמון האשורי, {{ציטוטון|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך, והמלך יושב על כיסא מלכותו בבית המלכות אשר נכח פתח הבית. ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עומדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט}} (מגילת אסתר, פרק ה, פסוקים א-ב). דומה שהכתוב מתאר בדיוק את הסיטואציה שתוכנית הבניין מאפשרת, כלומר כניסה בציר ישר כפי שהונהג במתכונת השנייה.
שורה 117:
===בית הנשק===
 
בכל אחת מן ערים האשוריות הגדולות היה, כאמור, מתחם מלכותי שני, נפרד מן העיר בחומה פנימית, וגם בו נבנו ארמונות. בכלח (נמרוד) היה זה מתחם גדול שבנה שלמנאסר השלישי. בדור שרוכין זהו ארמון שסומן באות F. בנינוה מצוי מתחם זה בתל אבו יונוס (המקום המסורתיבו הערביעל למקוםפי קבורתוהמוסרת שלהערבית קבור הנביא יונה, שניבא על נינוה). בכל הערים האלה הארמון מכונה בשם אקל משרתי (Ekal Masarti) כלומר, הבניין שבו כל דבר נאסף. תפקיד הבניין (לפי הכתובות של סנחריב ואסרחדון): "לשם סידור המחנה, איסוף הסוסים, הפרדות, המרכבות, הרתמות, כלי המלחמה ושלל האויב, וכל דבר למינהו שאשור מלך האלים חלק לי חלק כמלך, לשם תרגול הסוסים ואימון המרכבות".
סנחריב מכנה אותו גם Ekal Kutalli, כלומר הארמון האחורי (יחסית לארמון המרכזי. אסרחדון, יורשו, שלא בנה בנינוה ארמון ממש, הוסיף עליו אגף מגורים וכנראה גר בו, בקרב צבאו, שעזר לו לעלות לשלטון. תפקיד: בית הנשק, מטה הצבא (כולל אגף כס וחדר כס)