תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Skitop101.jpg|שמאל|ממוזער|250px| עותק של מצבת סתי הראשון ב[[בית שאן]]. הכתובת על המצבה כוללת את הטקסט הבא: {{ציטוטון|שנת מלכות ראשונה, חודש שלישי לעונה ה"ג. היום העשירי}}. לאחר מכן מופיע טקסט המפרט את שבחי פרעה ולאחריו הקטע הבא: {{ציטוטון|ביום זה באו להגיד להוד מלכותו לאמור: האויב העלוב אשר בעיר [[חמת דאר|חמת]] אוסף לו עם רב, כדי להתקיף את העיר בית-שאן והוא עומד להתחבר אל אנשי [[פחל]]. הוא איננו נותן לשליט [[תל רחוב|רחוב]] לצאת החוצה. אז שלח הוד מלכותו את הגדוד הראשון של [[אמון (אל)|אמון]] 'אמיצי הקשתות' לעיר חמת, את הגדוד הראשון של [[רע (אל)|רע]] 'רב האומץ' לעיר בית-שאן ואת הגדוד הראשון של [[סת]] 'חזק הקשתות' לעיר ינועם. כעבור יום אחד נפלו מפני הדרו של הוד מלכותו, מלך [[מצרים העליונה]] ו[[מצרים התחתונה|התחתונה]]}}{{הערה|[[יוחנן אהרוני]], תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1986, עמוד 112}}]]

 

 

בעקבות איחוד השלטון במצרים חודשה האחיזה המצרית בכנען. במשך כל התקופה, כארבע מאות שנים, הייתה כנען חלק מהאימפריה המצרית. שלטונה של מצרים היה ישיר, ובכנען השלטון היה באמצעות [[עיר מדינה|ערי מדינה]] ששילמו מס למצרים. בתקופה זו חל כרסום במעמד העיר הכנענית. זו גם תקופה של מאבקים בין מצרים וממלכות צפוניות, [[ממלכת מיתני]] בסוריה וממלכת ה[[חתים]] ב[[אנטוליה]]. במקביל הייתה זו תקופה של קשרי מסחר בינלאומיים והתפתחות הסחר בכל האגן המזרחי של [[הים התיכון]] שכנען נטלה בו חלק פעיל. מבחינה תרבותית הושפעה כנען ממצרים במיוחד במנהגי הקבורה, וקשרי הסחר הבינלאומיים הביאו להשפעות על התרבות המקומית. בין שני הקצוות הללו פיתחה כנען תרבות מיוחדת שהגיעה לשיאה בתקופה זו.