צבי רוטברג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
תולדותיו, הרחבה |
||
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
הרב '''צבי רוטברג''' (נולד בשנת [[תש"ג]], [[1943]]) הוא ראש [[ישיבת בית מאיר]] ב[[בני ברק
==תולדותיו==
שורה 9:
חתניו הם הרב ישראל אדלשטיין, בנו של הרב [[גרשון אדלשטיין]], ראש ישיבה ב[[בית מדרש עליון#הישיבה בישראל|ישיבת בית מדרש עליון]] בישראל, הרב יצחק זאב זקס, ראש ישיבה ב[[ישיבת כנסת הגדולה]], הרב זליג מינצר הרב רפאל פרוכטר מרבני ישיבת " הישיבה הגדולה קריית משה", והרב יצחק הורביץ.
לאחר פטירת רעייתו, נשא את שרה רוזובסקי, בת הרב [[שמואל רוזובסקי]]
'''הגאון רבי צבי שליט"א''' נולד בשנת תש"ג, להוריו, מרן הגאון רבי זלמן רוטברג זצוק"ל, ואמו הרבנית שרה תליט"א בת מרן הגאון רבי מאיר קרליץ זצוק"ל, אחיו הבכור של מרן החזון איש זיע"א, בעיר פתח תקווה.
כבר בילדותו זכה הגאון רבי צבי שליט"א לקרבה מיוחדת מסבו הגר"מ קרליץ זצ"ל, ונלווה עמו בפגישותיו עם גדולי הדור, ובאופן מיוחד לפגישותיו עם מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל. לקרבה מיוחדת זכה הוא מדודו מרן בעל החזון איש זצ"ל, אשר נהג להשתעשע עמו ואף בחן אותו מידי פעם על הנלמד.
בשנת תש"ה נקרא אביו הגאון רבי זלמן זצ"ל ע"י מורו ורבו הגאון רבי אליעזר זצ"ל, לשמש כראש ישיבה בישיבת מיר בירושלים, תפקיד אשר מילא 11 שנים, בתקופה זו זכה הנער צבי נ"י והרחיב שורשיו ביניקתו את תורת מיר על ידי שזכה להתקרב לראשי הישיבה הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, והגאון רבי נחום פרצוביץ זצ"ל, אשר חבבוהו למאד.
הגאון רבי צבי שליט"א הינו פֹארה מפוארה שהצמיחה ישיבת "בית מאיר" מקרבה. עוד בימי בראשיתה דלה ממנה מלוא החופן תורה ודעת, ופקע שמו ונודע למשגב כאחד המיוחד שבתלמידיה. בהיותו בן גדולים ממשפחת רם, משחר ימיו היתה ציצתו מוטלת בין גדולים וענקים, מהם שאב דרכי תורה וקנייני דעת, עד שנתגבהה קומתו כאחד מאדירי התורה שבדור.
בגיל שלש עשרה החל ללמוד בישיבת פוניבז' המעטירה, כשראשי הישיבה הם מרן הגרא"מ שך , הגר"ד פוברסקי והגר"ש רוזובסקי זצ"ל, ומרן המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל.
בנוסף על לימודיו אלו למד לעצמו בשעות הלילה בהיכל כולל חזון איש, כעבור חצי שנה כשסיים ללמוד מסכת פסחים ניגש אל שאר בשרו בן דודו מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, וביקש להבחן על המסכת, מרוב התפעלות מכשרונותיו וידיעותיו המופלגות, ושליטתו במסכת פסחים, קבע עמו הגר"ח שליט"א, ללמוד בצוותא מסכת זבחים, כשהם קבעו לעצמם סדר מיוחד בהספק של דף ליום עם חזרות מיוחדות, משסיימו מסכת זו המשיכו למסכת מנחות וכך כל סדר קדשים, בהמשך למדו סדר זרעים בעיון רב, לימוד הכולל משניות עם ר"ש וירושלמי.
במשך ארבע עשרה שנה ברציפות למדו יחד את כל הש"ס בבלי ובפרט בלימוד הירושלמי, בהספק של שני דפים ליום, וחזרות מיוחדות של כמה פעמים על הנלמד.
בנוסף למדו יחד נושאים מיוחדים כדוגמת הלכות קידוש החודש. (ברבות השנים כשרצה ר' שבתי פרנקל זצ"ל להוציא את הרמב"ם המיוחד נתקל בבעיה מי יערוך את הלכות קידוש החודש, כשפנה אל שר התורה מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי שלח אותו לרבי צבי רוטברג שליט"א שיערוך הלכות אלו), צורת הבית השלישי ביחזקאל, ונושאים נוספים רבים המקנים לו ידיעות נרחבות בכל מכמני התורה.
בשנת תשכ"ה בהיותו אברך צעיר כבן עשרים ושלש, הסמיכו אביו הגאון הגדול רבי זלמן רוטברג זצוק"ל לעמוד לימינו, במשך השנים התגלה כשרונו הרחב בכל מכמני התורה, ומאז החל להשקות את שומעי לקחו במעין המתגבר בכל חלקי תורה בכלל ובתורת המוסר בפרט,
רבי צבי שליט"א משקה ומרווה מבאר תורתו המפכה את עדריו שוקקי תורתו. מדי שבוע בשבוע משמיע בפני בני הישיבה את השיעור הכללי בדרכו המיוחדת הכובשת את מסילות מוחם וליבם של התלמידים. מדי שבת בשבתו מוסר בהיכל בית המדרש שיחה מוסרית, תוכה רצוף רעיונות נשגבים ועמוקים, שזורים מהלכי-מחשבה מקוריים פרי הגות רוחו הגדולה. בכך ממשיך את מסורת אביו הגדול הגאון הגדול רבי זלמן זצוק"ל, אשר הוא עצמו דרך בדרכו של המשגיח דמיר זי"ע שמסר את שיחתו הקבועה בלילי שבתות, למותר לציין את דברי הגאון רבי יצחק אזרחי ראש ישיבת מיר - ירושלים, אשר התבטא באחד מדרשותיו, כי כיום הממשיך של תורת מיר כצורתה הנו הגאון רבי צבי רוטברג שליט"א.
מיחידי סגולה בדורינו רבי צבי שליט"א, השולט ברחבות תורת המהר"ל מפראג, מומחה בעל שם בתלמוד ירושלמי, בקי בפרשני הראשונים על התורה בפרט באלו שאינם מפורסמים כל כך.
בד בבד עם אמירת שיחותיו ושיעוריו בישיבה (המסכתות הישיבתיות), התפרסם שמו בעמקותו ובקיאותו בסדרי קדשים, זרעים וטהרות, במסגרת זו, בחוג קבוע זה עשרים וחמש שנה מוסר שיעור בעיון לעשרות בעלי בתים תלמידי חכמים, בסדר קדשים, בבית הכנסת צא"י "דברי שיר", ובמקומות רבים נוספים ברחבי הארץ.
הגאון שליט"א מתעתד להוציא לאור עולם סדרה רחבה על הנביאים והכתובים, אברכים רבים אשר חפצו ברכישת ידע נרחב ועמוק בכתבי הנביאים והכתובים, ייסדו שיעור יחודי העוסק בביאורי הענינים שבנביאים וכתובים, מתוך מבט רחב ונדיר מאוצרותיו השופעים ידע רב והעתקת המסורה מדורות קודמים.
.
==מספריו==
| |||