|
בנוסף תלמידיו של הרב קוק, הפכו להיות גורם מוביל בחינוך ובהובלת הציבור הציוני-דתי. הם הצטרפו כרבנים וכמורים במוסדות החינוך של הציונות הדתית, הקימו ישיבות, ישיבות תיכוניות ואולפנות, ישיבות ההסדר ומכינות קדם צבאיות ואף תפסו את מקומם כרבני ערים.
אחרי [[מלחמת ששת הימים]], בעקבות שחרור [[ירושלים]], [[יהודה, שומרון ועזה|יהודה, שומרון, עזה]], וגושו[[גוש עציון]], כחלקוכחלק מרוח הלאומיות שהתעוררה מההתעוררותבעקבות הלאומיתזאת, הוקמה [[גוש אמונים|תנועת גוש אמונים]], אשר דגלה בחזון הציונות של [[ארץ ישראל השלמה]]. התנועה הקימה יישובים רבים ב[[יהודה ושומרון]] [[גוש עציון]] [[חבל עזה]] ו[[סיני]]. היישובים הוקמו בתמיכת ועידוד הממשלה, אשר ראו בהתיישבות היהודית אינטרס ביטחוני ולאומי. התנועה הלאומית והאידיאולוגית עברה קשיים רבים, עם גירוש [[ימית]] וחבל סיני כחלק מהסכם השלום עם מצרים, ולאחר מכן עם חתימת הסכמי אוסלוו בהמשך גירוש גוש קטיף. ביישובים ההתפתחה תעשייה ענפה, חקלאות מתקדמת, הוקמו מוסדות חינוך, [[ישיבה|ישיבות]], ו[[מכינה קדם צבאית|מכינות קדם צבאיות]]. הציונות הדתית מאמינה בערכי תרומה לעם ושירות צבאי, כחלק מתפיסה זו הוקם מערך השירות הלאומי, ורבים מבני הציונות הדתית מתגייסים לשירות קרבי בצה"ל. עם השנים, יותר ויותר מבני הציונות הדתית הגיעו לתפקידי [[מפקד (תפקיד)|פיקוד]] ו[[קצין|קצונה]] ב[[צה"ל]]. במהלך [[תוכנית ההתנתקות]] היה חשש מ[[סרבנות בישראל|סירוב פקודה המוני]], בעיקר מצד חיילי הציונות הדתית, ומכך שצו ה[[רב]] ינצח את הפקודה הצבאית. חשש זה התבדה, אך [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] גרם לשבר עמוק ולמשבר אמון כלפי המדינה.
כיום מיוצגת הציונות הדתית בכנסת על ידי מפלגת [[הבית היהודי]], ממשיכתה של [[המפד"ל]] שרצה ביחד עם [[מפלגת תקומה]]. ח"כים [[דתיים לאומיים]] נוספים מכהנים ב[[הליכוד|ליכוד]] ובמפלגות נוספות.
|
