חטיבה 14 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 33:
החטיבה נפרסה לאורך כ-200 ק"מ וכללה 5 פלוגות טנקים – 56 טנקים, פלוגת סיור ופלוגת חרמ"ש. עם פרוץ המלחמה, משיקולי פריסה ומיקום, הועבר גדוד 52 לחטיבה 401. בהתאם, העבירה חטיבה 401 את [[חטיבה 14#גדוד 79|גדוד 79]], בפיקוד סא"ל מוני ניצני, לחטיבה 14. גדוד 9 היה כפוף מבחינה מבצעית ל[[חטיבה המרחבית 275]] שישבה ב[[פלוסיום#בלוזה|בלוזה]] בפיקודו של אל"ם [[פנחס נוי]] (אלוש) ולחם במסגרת זו. עם צליחת המצרים את התעלה החטיבה נלחמה ב-4 דיוויזיות מצריות (למעלה מ-30,000 חיילים מצריים), שכללו מאות טנקי אויב נשק אנטי-טנקי רב, ולוו בהפגזה של 1,100 קני ארטילריה וגיחות מטוסים.
ביממה הראשונה נפלו בחטיבה 90 לוחמים, 15 מהם - בתקרית בה נשלחו בטעות לתוך מארב קומנדו מצרי, שהיה ידוע לפיקוד. כל אנשי הקבוצה, למעט שניים, נהרגו. הפצועים נרצחו גם הם על ידי המצרים בדם קר כאשר אזלה תחמושתם וניסו להיכנע. [[חטיבה 14#גדוד 79|גדוד 79]] נשחק לחלוטין,
החטיבה השתתפה בכל קרבות הבלימה, אך צורת הלחימה שנבחרה, פגעה ביכולת העמידה וההישרדות שלה: ראשית, למרות שהיה ידוע בשלב מסוים לפיקוד שכל המעוזים על שפת [[תעלת סואץ]] נשטפו בתקיפה המצרית המסיבית, כולל חוליות סאגרים קטלניות, הוחלט להמשיך ולנסות לחלץ את אנשי המעוזים. שנית, במקום לקבץ יחד כוח גדול יחסית, [[אגרוף שריון]], הטנקים שנשלחו לסייע למעוזים, נעו ביחידות קטנות של 2-3 טנקים ונגמ"שים ובנתיבים צרים בין הביצות באזור התעלה - ועל כן היוו מטרה קלה לחוליות הסאגרים המצריות. ב-[[9 באוקטובר]] הצליח מג"ד 184, סא"ל [[שאול שלו]] לחלץ תחת אש ממתחם בשליטה מצרית על סיפון הטנק שלו את 33 לוחמי מוצב "פורקן". מספר שעות אחר כך נהרג שלו בהתקפה על מעוז "טלוויזיה" והחליפו קודמו בתפקיד, סא"ל אברהם אלמוג.
| |||