צדק מתקן בדיני הנזיקין – הבדלי גרסאות

 

===גישתו של [[ג'ורג' פלטשר]]===

 

התאוריה של פלטשר מציעה כי במקרים מסוימים, גם כשהסיכון אינו הדדי, יהיה מקום ל'''פטור מאחריות''' (Excuse). מצבים אלה הם מצבים של חוסר צפיות מצד המזיק, [[הגנת אי שפיות|אי-שפיות]], או נזק שנגרם בנסיבות לא-רגילות. פטור זה מאחריות עשוי אמנם לגישתו להביא להכוונה התנהגותית, אך זהו אינו יעד אלא תופעת-לוואי. הפטור קיים לדידו של פלטשר, במצבים חריגים בהם ראוי לפטור מזיק בשל חוסר אשם. מושג האשם, עם-זאת, הפך עם התחזקות הגישה הכלכלית, למושג הבוחן "סבירות" ההתנהגות. '''התאוריה מבוססת הסבירות''' (The paradigm of reasonableness) טשטשה בין מושג הפטור למושג '''ההצדקה''' (Justification), אשר קובע כי התנהגות מסוימת היא מוצדקת בנסיבות המקרה ולכן אינה מהווה עוולה כלל. ההבחנה בין השניים היא בכך שהראשון מגדיר את האירוע נשוא הפטור כחריג, וההתנהגות אינה סבירה, ואילו ההצדקה קובעת כי בכל מקרה בו הנסיבות דומות ההתנהגות היא סבירה. עוד הבחנה היא במהות השיקולים במסגרת השניים : בעוד שבפטור בוחנים את הנסיבות האישיות, ויכולת המזיק להימנע מסיכון, בהצדקה בוחנים את התועלת והעלויות הנובעות מההתנהגות יוצרת הסיכון. לפי פלטשר אין מקום בעקרון הצדק המתקן למושג ההצדקה, אלא רק למושג הפטור. כך מוצא ממכלול השיקולים הראויים כל שיקול כלכלי, וכל שיקול שאינו שייך למערכת היחסים שבין הצדדים.