בריאתנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 22396463 של גנדלף (שיחה) ראה דף שיחה
עריכה. הסרת קטע של הרמבם שמובא באופן חלקי, מעורפל ולא רלוונטי עם מסקנות מוטות ומטעות.
שורה 52:
 
== בריאתנות ביהדות ==
לפי הכתוב במקרא, [[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]] הושלמה תוך שישה ימים. בפרט, [[השמש]], [[הירח]], וה[[כוכב]]ים נבראו ביום הרביעי, והאדם, העשוי "עפר מן האדמה", נברא יומיים לאחר מכן. בהגותם של [[חז"ל]] ושל [[תקופת הראשונים|חכמי ימי הביניים]], יש שכתבו שלא ייתכן שששת ימי בראשית היו במשמעותם הרגילה, כי לפני בריאת השמש לא ייתכנו "ערב" ו"בוקר"; ויש שכתבו שכל סיפור הבריאה נכתב דרך משל{{הערה|1=דב גינזבורג, "[http://www.daat.ac.il/he-il/mahshevet-israel/dat-umada/ginsberg-bria.htm זמן בריאת העולם בכתבי חכמי ישראל], מתוך [[אתר דעת]]{{ש}}במאה העשרים: 1=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32348&st=&pgnum=1&hilite= מעשה בראשית] באתר ספרים עברים, אליהו מרדכי וולקובסקי (1935 ה'תרצ"ה)}}. יש לציין כי גישה זו של פרשנות שלא בדרך הפשט הינה פרקטיקת פרשנות מקובלת ביהדות הרבנית, ובמילותיו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]{{הערה|1=בעניין זה ר' [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/642/394.html מעשה בראשית - מבט חוזר] מאמרו של פרופ' [[שלום רוזנברג]] באתר [[מעריב]]}}:
 
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] החל להתבסס מדע ה[[ארכאולוגיה]], והוגים כהרב [[ישראל ליפשיץ]] החלו לפרש את בריאת העולם תוך התייחסות ל[[מאובן|מאובנים]] עליהם הסתמכה, לימים, [[תורת האבולוציה]] של [[צ'ארלס דרווין]]. כפי שהוכיחה [[מרי מידג'לי]], הוויכוח הפומבי והספרות בעניין אבולוציה נטתה פעמים רבות לפסול או להתעמת עם הדת, בעיקר הנוצרית, כשרעיונות האבולוציה, כמו גם [[ביקורת המקרא]] ותאוריות על התפתחות הדת עצמה, שימשו לצורכי פולמוס.
 
אך הסבר לא-מילולי של התנ"ך הוא ביסודו של היהדות, ובמילותיו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]{{הערה|1=בעניין זה ר' [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/642/394.html מעשה בראשית - מבט חוזר] מאמרו של פרופ' [[שלום רוזנברג]] באתר [[מעריב]]}}:
{{ציטוט|תוכן=...וזוהי הפרשה שנקראה "מעשה בראשית", ודיברה כולה ברמיזות ומשלים.{{ש}}
שהרי הכל יודעים ש'מעשה בראשית הם מכלל סתרי תורה':{{ש}}
ואם היו כל הדברים רק פשוטם - איזה סתר יש כאן?|מקור=אגרות הראי"ה, אגרת צ"ט{{הערה|דברים דומים נרשמו בשמו בספרו "אורות הקדש" חלק ג'.}}}}
 
מבחינה זו, הרב קוק ממשיך קו שהחל בו הרמב"ם, בספרו [[מורה נבוכים]] (ואחריו כמעט כל העוסקים ביהדות ומדע) שהיהדות בכל מקרה אינה מקבלת את הדברים כפשוטם, בייחוד לגבי תאורי האל הגשמיים הנמצאים בתורה. כך, בעניין "קדמות העולם" כלומר לגבי הטענה שהעולם תמיד היה כמו שהוא כעת, ומעולם לא נברא, כתב הרמב"ם:
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] החל להתבסס מדע ה[[ארכאולוגיה]], והוגים כהרב [[ישראל ליפשיץ]] החלו לפרש את בריאת העולם תוך התייחסות ל[[מאובן|מאובנים]] עליהם הסתמכה, לימים, [[תורת האבולוציה]] של [[צ'ארלס דרווין]]. כפי שהוכיחה [[מרי מידג'לי]], הוויכוח הפומבי והספרות בעניין אבולוציה נטתה פעמים רבות לפסול או להתעמת עם הדת, בעיקר הנוצרית, כשרעיונות האבולוציה, כמו גם [[ביקורת המקרא]] ותאוריות על התפתחות הדת עצמה, שימשו לצורכי פולמוס.
{{ציטוט|תוכן=דע, שההסתייגות שלנו מלדגול בקדמות העולם אינה בגלל הכתוב בתורה שהעולם מחודש.{{ש}}
כי אין הכתובים המצביעים על חידוש העולם, מרובים מן הכתובים המצביעים על היות האלוה גוף {{ש}}
וגם אין "שערי התשובה" בעניין חידוש העולם נעולים בפנינו או נמנעים מאתנו {{ש}}
אלא היינו יכולים לפרש כפי שעשׂינו לגבי שלילת ההגשמה.{{ש}}
ואולי (אפילו) היה זה הרבה יותר קל והייתה לנו יכולת גדולה יותר לפרש את הכתובים ההם - ולהוכיח את קדמות העולם,{{ש}}
כפי שפירשנו כתובים - ושללנו את היותו יתעלה גוף.{{ש}}
אלא שתי סיבות גרמו לנו לא לעשׂות זאת ולא להאמין בזאת...|מקור=[[מורה נבוכים]], חלק ב' פרק כ"ה}}
מסקנתו של הרמב"ם היא שאין הוכחה פילוסופית לחידוש (בריאת) העולם או להיותו קדום, ומסיבה זו הוא מאמץ את פשט הכתוב לעניין בריאתו יש מאין.
 
עם התפתחות תנועת ה[[השכלה]] היו תגובות שונות לרעיונות אלו. רוב הרבנים ה[[חרדים]] דחו את רעיונות האבולוציה בטיעונים שונים, וראו את האמונה בה כ[[כופר (אמונה דתית)|כפירה]]{{הערה|לדוגמה הרב אלחנן וסרמן כתב ב"רשע מהו אומר": "אפיקורסים האומרים כי אבותיהם קופים"}}.