מדע זבל – הבדלי גרסאות

'''מדע זבל''' (מ[[אנגלית]]: '''junk science''') הוא ביטוי המשמש לתיאור [[נתונים|נתונים מדעיים]], [[מחקר|מחקר מדעי]] או [[אנליזה (מדע)|ניתוח]] הנחשב על ידי האדם המשתמש בביטוי להיות [[זויף]] או [[הונאה]]. הרעיון משמש לעיתים קרובות בהקשרים פוליטיים או משפטיים. לביטוי יש בדרך כלל קונוטציה [[כינוי גנאי|מזלזלת]] הדורגל כי המחקר בלתי ראוי, מונע על ידי אגנדות פוליטית, אידאולוגית, כספית או אחרת, ולא ממניעים מדעיים טהורים.

 

 

== היסטוריה ==

נראה כי הביטוי "מדע-זבל" היה בשימוש גם לפני שנת 1985. בשנת 1985 בדו"ח של [[מחלקת המשפטים של ארצות הברית]] על ידי קבוצת המדיניות טורט נכתב:<blockquote class="" style="">שימוש שכזה במדע שאיננו בר תוקף (ובשמו הנפוץ "מדע זבל"), גרם למציאות של נסיבתיות אשר איננה מוצדקת או מובנת מנקודת המבט של המדע המבוסס הנוכחי על המצב של ידע מדעי או רפואי אמין.{{הערה|[http://www.eric.ed.gov/ERICWebPortal/contentdelivery/servlet/ERICServlet?accno=ED274437 "Report of the Tort Policy Working Group on the causes, extent and policy implications of the current crisis in insurance availability and affordability"] (Rep. No. 027-000-01251-5). (1986, February). Washington, D.C.: Superintendent of Documents, US Government Printing Office. (ERIC Document Reproduction Service No. ED274437) p.39: <blockquote>Another way in which causation often is undermined — also an increasingly serious problem in toxic tort cases — is the reliance by judges and juries on non-credible scientific or medical testimony, studies or opinions. It has become all too common for 'experts' or 'studies' on the fringes of or even well beyond the outer parameters of mainstream scientific or medical views to be presented to juries as valid evidence from which conclusions may be drawn. The use of such invalid scientific evidence (commonly referred to as 'junk science') has resulted in findings of causation which simply cannot be justified or understood from the standpoint of the current state of credible scientific and medical knowledge. Most importantly, this development has led to a deep and growing cynicism about the ability of tort law to deal with difficult scientific and medical concepts in a principled and rational way.</blockquote>}}</blockquote>בשנת 1989, מדען האקלים ג'רי מלמן (מנהל המעבדה לגיופיזיקה של דינמיקת נוזלים) שאפיין את התאוריה כי [[התחממות עולמית|התחממות גלובלית]] נגרמת בשל וואריאציות סולריות (כמוצג במאמר "פרספקטיבות מדעיות על בעיית החממה" על ידי פרדריק סמית ושותפים.) כ"מדע זבל רועש".{{הערה|שם=Blaming|{{Cite journal|title=Global warming: Blaming the sun|last=Roberts|first=L.|journal=Science|issue=4933|doi=10.1126/science.246.4933.992|year=1989|volume=246|pages=992–993|pmid=17806372}}}}

 

פיטר וו הובר הפך את המונח לפופולרי ביחס לליטיגציה בספרו מ-1991, "נקמתו של גלילאו: מדע-זבל בבית המשפט". הספר צוטט בלמעלה מ-100 ספרי לימוד משפטיים והפניות; כתוצאה מכך, כמה מקורות מציינים את הובר כראשון להטביע את המונח. עד שנת 1997 המונח נכנס ללקסיקון המשפטי כפי שניתן לראות בחוות הדעת של [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] על ידי השופט [[ג'ון פול סטיבנס]]: <blockquote class="" style="">דוגמה של 'מדע זבל' אשר צריכה להיות פסולה תחת [[הלכת דאוברט]] היא עדותו של [[פרנולוגיה|פרנולוג]] אשר מתיימר להוכיח את הסכנה העתידית המהווה נאשם בהתבסס על קווי המתאר של גולגולת הנאשם.{{הערה|שם=Blaming}}</blockquote> בתי משפט נמוכים יותר לאחר מכן הגדירו קווים מנחים לזיהוי מדע זבל, כגון חוות הדעת משנת 2005 של בית המשפט האמריקאי לערעורים ממדרגה שביעית על ידי השופט איסטרברוק:<blockquote class="" style="">דיווחים חיוביים על טיפול מגנטי במים לא ניתנים לשכפול; זאת בנוסף לחוסר הסבר פיזי לאפקט כלשהו הן סימני ההיכר של מדע זבל.{{הערה|{{cite book| last= Huber| first= P. W. | year= 1991| edition= 2001| title= Galileo's revenge: Junk science in the courtroom| place= New York| publisher= Basic Books| page= 191}}}}</blockquote>

 

 

 

 

== שימוש ביחסי ציבור של תאגידים ==

 

 

 

 

 

== שימוש על ידי מדענים ==

 

חוקרים עצמאיים נוספים העלו גם הם את הרעיון באופן נפרד.{{הערה|{{cite journal| last= Merrow| first= J.| date= February 23, 2005| title= Unlearning Bad Science| work= The Merrow Report ''(from'' [[Education Week]]'')''| access-date= August 7, 2017| deadurl= yes| archiveurl= https://web.archive.org/web/20050304142724/http://www.pbs.org/merrow/news/edweek4.html| archivedate= March 4, 2005| publisher= Public Broadcasting Service| url= https://www.pbs.org/merrow/news/edweek4.html}}}}{{הערה|{{cite journal| last= Baron| first= L. A. F. |date= February 2001| title= The Influence of 'Junk Science' and the Role of Science Education| work= Imprimis| volume= 30| number= 2| publisher= [[Hillsdale College]]| url= http://www.hillsdale.edu/imprimis/2001/february/default.htm| deadurl= yes| archiveurl= https://web.archive.org/web/20040531125132/http://www.hillsdale.edu/imprimis/2001/february/default.htm | archivedate= May 31, 2004| access-date= August 7, 2017}}}}{{הערה|{{cite web| last= Murray| first= B.| date= November 12, 2006| title= The Methods of Science and Journalism| work= FACSNET, science and technology| access-date= November 12, 2006| publisher= Foundation for American Communications| url= http://www.facsnet.org/tools/sci_tech/methods.php3| deadurl= yes| archiveurl= https://web.archive.org/web/20070623025148/http://facsnet.org/tools/sci_tech/methods.php3| archivedate= June 23, 2007| df= }}}}{{הערה|{{cite journal| last= Hill| first= C. T.| year= 2001| title= Fifty Years of Science and Technology Policy in Ten Minutes| work= AAAS Science and Technology Policy Yearbook| page= 107| access-date= November 12, 2006| publisher= [[American Association for the Advancement of Science]]| url= http://www.aaas.org/spp/rd/ch7.pdf| deadurl= yes| archiveurl= https://web.archive.org/web/20060624055343/http://www.aaas.org/spp/rd/ch7.pdf| archivedate= June 24, 2006| df= }}}}