אלוף בן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 30:
בשנת 2008 זכה ב"מלגת שיף" כחוקר ב[[המכון למחקרי ביטחון לאומי|מכון למחקרי ביטחון לאומי]].
 
בשנים 2009 - 2011 שימש ככתב מדיני וכעורך עמוד הדעות של הארץ במקביל לעבודתו כפרשן מדיני, עד שב-[[1 באוגוסט]] [[2011]] מונה לעורך הראשי של העיתון והחליף בתפקיד את [[דב אלפון]].{{הערה|1={{הארץ||אלוף בן הוא העורך החדש של עיתון "הארץ"|1.1371072|1 באוגוסט 2011}}}} מאמריו התפרסמו בעיתונים בינלאומיים כמו "[[ניו יורק טיימס]]", "[[גרדיאן]]", "[[פוריין אפיירס]]" ו"[[ניוזוויק]]". כעורך פרסם בין השאר מספר כתבות על הבוררות בין מדינת ישראל ל[[איראן]] בעניין [[חברת קו צינור אילת אשקלון]]{{הערה|{{הארץ|אלוף בן|ישראל ואיראן מנסות להסתיר את הקרב המשפטי שמתנהל ביניהן בשווייץ. הפרטים המלאים|1.2540225|16.1.2015}}}} ומאמר דעה בו טען שעמדתו המדינית של ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היא מאמץ רב שנים למיגור [[התנועה הלאומית הפלסטינית]].{{הערה|{{הארץ|אלוף בן|נאום בר אילןבר־אילן האמיתי|1.2992578|30.06. ביוני 2016}}}} כעורך ראשי פרסם את מאמרו מעורר המחלוקת של [[גדעון לוי]] "הרעים לטיס"{{הערה|{{הארץ|גדעון לוי|הרעים לטיס|1.2375270}}}} שמתח ביקורת על מוסר הלחימה של צה"ל בהפצצת עזה בעת מבצע [[צוק איתן]].
 
החל מ-1 בספטמבר 2017 הוא משמש גם העורך הראשי של [[דה-מרקר]].{{הערה|{{וואלה!|נועה פרייס|הקיצוצים בהארץ: סמי פרץ יעזוב; אלוף בן ישמש כעורך ראשי גם של המרקר|3093347|31 באוגוסט 2017}}}}