פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2 בתים ,  לפני שנה
[[קובץ:GetWarsaw12.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה בגטו ורשה, סמוך לשריד האחרון מחומת הגטו (צולם ב-2009)]]
{{הפניה לערך מורחב|מרד גטו ורשה}}
החיסול הסופי של הגטו החל בערב [[פסח]] תש"ג, ה-[[19 באפריל]] [[1943]]. הגטו כבר עמד בכוננות מסוימת, והרחובות היו ריקים מאנשים. כאשר נכנס אל הגטו כוח גרמני חמוש הוא הותקף על ידי לוחמי המחתרות היהודיות, [[אי"ל]] ו[[אצ"י]]. טנק אשר הוכנס לגטו הוצת על ידי פצצות וחסם כוחות נוספים. בקֶרֶב הגרמנים נרשמו אבדות ומפקד כוח ה[[אס אס]] הסיג את כוחותיו לאחור. בשלושת הימים הראשונים של המרד התקיימו קרבות רחוב. ב-[[22 באפריל]] שינו הגרמנים את פעולתם והחלו להבעיר באופן שיטתי את בתי הגטו. בימים הבאים אחזו את הגטו להבות ענק, והשהייה בתוך מקומות סגורים הייתה לבלתי אפשרית. עם זאת, המשיכה להתנהל לחימה עיקשת של חוליות המחתרות בגטו. יהודים בגטו נאלצו לנטוש את בתיהם הבוערים וליפול אל ידי הגרמנים, אשר הובילו אותם אל רחבת השילוחים. לצד זאת היו רבים שהצליחו להמשיך ולהתחבא, מה שאילץ את הגרמנים לפוצץ ולשרוף את הגטו כולו. כ-6,000 יהודים נשרפו במחבואם או נחנקו בעשן. ב-[[8 במאי]] נפל הבונקר של מפקדת אי"ל, ובו [[מרדכי אנילביץ]]. בימי תחילת מאי כבר נפלו חלל גם רוב לוחמי האצ"י. ב-[[16 במאי]] הכריז הגנרל [[יורגן שטרופ]], אשר הובא אל ורשה לצורך חיסולו של הגטו, כי הסתיימה ה[[אקציה]]. הוא דיווח כי "אין עוד רובע יהודי בורשה", ופקד לפוצץ את [[בית הכנסת טלומצקה|בית הכנסת הגדול של ורשה]]. עם זאת, שורדים בודדים ניהלו עוד מספר קרבות ירי עד יונייוניי מתוך החורבות.
 
לפי רישומי שטרופ נתפסו 65,065 יהודים, שמתוכם נרצחו 13,292. 631 בונקרים ומקומות מחבוא נהרסו. הנותרים בחיים הועברו אל [[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[טרבלינקה]].
משתמש אלמוני