מירצ'ה אליאדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למונותאיזם
{{תמונה להחלפה}}
שורה 1:
{{סופר}}
[[קובץ:Mircea eliade.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מירצ'ה אליאדה{{תמונה להחלפה}}]]
'''מירצָ'ה אליאדה''' (ב[[רומנית]]: '''Mircea Eliade''';{{כ}} [[13 במרץ]] [[1907]] - [[22 באפריל]] [[1986]]), חוקר, הוגה דעות ו[[סופר]] [[רומני]], הנחשב לאחד מ[[חקר הדתות|חוקרי הדתות]] הגדולים של [[המאה ה-20]]. במחצית השנייה של חייו פעל ב[[צרפת]] וב[[ארצות הברית]]. היה פרופסור ב[[אוניברסיטת שיקגו]].
 
שורה 9:
 
== נושאים עיקריים בחיבוריו ומחקריו==
אליאדה היה לא רק חוקר בתחום הדתות אלה גם סופר. הוא כתב עלילות רבות ובהן תיאר אירועים שונים שקרו בין מלחמות עולם הראשונה והשנייה. הוא מרבה להשתמש בעלילותיו ב[[מיתוס]]ים שונים, אחד מהם הוא מיתוס [[היהודי הנודד]]. אליאדה נותן חשיבות גדולה ל[[נוסטלגיה]] למקומות אשר נחשבים אידיאליים בעיני בני האדם, כמו למשל [[גן עדן]]. על מנת להבין טוב יותר את הגותו של אליאדה יש לעיין ביומניו אשר מתעדים בצורה מפורטת ומדויקת מאוד את חייו וכיצד הוא בעצמו תופס אותם. למרות שהכתיבה ביומנים אלה הייתה רציפה, ישנו חוסר בחומר בין השנים 1937 - 1945, אותן שנים בהם אליאדה התקרב לימין הפוליטי, דבר המצביע על כך שהיה מודע לעמדתו הפוליטית אשר הייתה בעייתית.
 
ההתעניינות של אליאדה ב[[מיתוס]] הייתה רבה. אחד מהטקסטים המכוננים בשטח זה, אשר נכתב לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ותורגם למספר שפות נקרא [[המיתוס של השיבה הנצחית]]. מיתוס נוסף עליו כתב אליאדה הוא מיתוס ההשלמה מחדש. כתיבה זו הפכה את אליאדה לאחד ההוגים הגדולים בחקר הדת. טענותיו העיקריות, כפי שבאות לידי ביטוי כבר במיתוס של השיבה הנצחית, מתייחסות למספר נקודות: חשיבותו של המרכז הגאוגרפי, חשיבותו של זמן-ההתחלה, ומיתוסים וריטואלים אשר מאפשרים לאדם להתגבר על אימת ההיסטוריה על ידי פריצת ההיסטוריה וחזרה אל נקודת המוצא של המציאות. בכמה מחיבוריו הוא מדבר על טכניקות מיסטיות אשר יכולות להחזיר את האדם אל אותו ראשית היסטורית, כגון [[יוגה]] ו[[שמאניזם]]. במילים אחרות, אליאדה טוען שבעזרת טכניקות מיסטיות ניתן לחזור למקומות אידיאליים אשר נחשבים לאבודים כמו [[גן עדן]].
שורה 16:
 
== היחס ליהדות ==
גם מחיבוריו המוקדמים של אליאדה וגם מאנשים אשר הכירו אותו ניתן להבין כי יחסו ל[[יהודים]], כמו גם ל[[תרבות]] ולדת היהודית, היה חיובי. ניתן לראות בכך דבר שאינו צפוי ואף מאוד מפתיע, מכיוון ש[[אנטישמיות]] הייתה אופיינית מאוד לחיים הציבוריים ברומניה באותה תקופה (לפני מלחמת העולם השנייה). כאשר אליאדה היה צעיר הוא החל ללמוד [[עברית]], התעניין ב[[קבלה]] ואף היה לו חבר שהיה סופר יהודי - [[מיכאיל סבסטיאן]], ואליאדה אף הגן עליו בפני העיתונות הרומנית והיהודית שתקפו אותו. אליאדה אף חיבר טקסט אוהד לזכר מלומד יהודי שעזב את רומניה ועבר ללונדון מתוך אילוץ ולא מתוך בחירתו האישית.
 
יחסו החיובי ליהדות השתנה עת התנתק מחברו סבסטיאן, והוא אף החל לתמוך ב[[גרמניה הנאצית]]. באותה תקופה הוא תיאר את היהדות והנצרות כדתות המאפיינות את המערב, דתות שאינן אותנטיות במהותן, והוא אף חש צורך לתקן את המציאות הדתית הזאת. בכתביו שהתגלו לאחר [[השואה]] הוא מתייחס לקטסטרופות שעברו היהודים כדבר אשר "היה נחוץ לגאולה". בנוסף, הוא מדבר על ה[[מונותאיזם]] המאפיין את הדת היהודית ורואה בכך דבר שאינו טבעי באופיו, אשר הומצא בזמנו על ידי "כהנים ירושלמיים" שהיו מעוניינים בכך.