גלושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
הסרת קישורים עודפים
שורה 10:
בסמוך שכן לו הכפר גלושה זוטא, או בשמותיו האחרים, לִישְׁקֶע ומָאלָה גלוּשָׁה, וב-[[1921]] נמנו בו 135 יהודים ב-35 בתי אב.
 
הכפר שכן בין שני מרכזים יהודיים: [[קובל]] ו[[פינסק]]. קובל הייתה המרכז הכלכלי-מסחרי ופינסק הייתה המרכז הרוחני-ציוני. משפחות הכפר היו בקשרי נישואים עם משפחות באזור [[פולסיה]]: [[פינסק]], [[קוברין]], [[דיוין]] ועוד, ועם משפחות באזור [[ווהלין]]: [[רטנה]], [[קאמין-קושירסקי]], [[קובל]] ועוד. כך שמרה הקהילה על זהותה היהודית.
 
בקרבת גלושה היו כמה כפרים שבכל אחד מהם גרו מספר משפחות יהודיות, אשר עסקו לפרנסתם בחקלאות ודייג. הכפרים הם: [[בירקי]], [[ווטלי]], וולקה, [[וידרטי]] ו[[ורוקומולה]]. גלושה רבתי עבורם הייתה המרכז. צעירים מגלושה היו משמשים שם כ"מלמדים" וסייעו לשמירת זיקת המשפחות אל הדת היהודית והשפה העברית.
שורה 20:
 
====במלחמת העולם הראשונה====
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-[[1914]], חלף הצבא הרוסי ובראשו הקוזקים דרך הכפר על מנת להלחם בגרמנים, והוא אילץ את היהודים לברוח אל היער ובתיהם נבזזו עד תום. בהמשך הן הגרמנים והן הרוסים רוקנו את האזור מכל היבולים ובעלי החי שהיו לאכרים. בעקבות המלחמה והרעב, פרצה מגפת טיפוס באזור ונפלו בה חללים רבים.
 
באמצע מלחמת העולם הראשונה, מצב יהודי [[פינסק]] היה קשה, עד שאיפשרו לחלקם לעזוב את העיר. אלפי יהודים נדדו במרחבי [[פולסיה]] [[ווהלין]] וכעשר משפחות הגיעו לגלושה רבתי ואומצו שם.
יהודי [[פינסק]] הביאו עמם ספרים רבים ביידיש ובעברית וכן את רוח הציונות. הם סיפרו על תאי הגנה של יהודים ברוסיה הלבנה ושירי עבודה וציון החלו להישמע ברחבי העיירה.
 
בשנת [[1920]], [[הצבא האדום]] כבש את האזור, אך נסוג בלחץ הצבא הפולני שנעזר ברוסים הלבנים בפיקוד הצורר [[הָאטְמַן בָּאלָאכוֹביץ']]. עם אספסוף של פורעים ורוצחים הוא שוטף את עיירות היהודים ועושה בם שמות. לאחר שנרצחו 120 יהודים בעיר [[קמין-קושירסקי]], הם מגיעים גם לגלושה, ובמשך כמה ימים בין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]] הם רוצחים 24 יהודים בגלושה רבתי ו-11 בגלושה זוטא, וכן מבצעים מעשי אונס וביזה. המאורע השאיר חותם קשה על הכפר הקטן.
שורה 37:
בשמחת תורה היו רוקדים בבית המדרש ואחר היו עוברים מבית לבית וזוללים עוגות ופשטידות תוך כדי זמר וריקוד.
 
עד שנת [[1924]] לא היה בית ספר בגלושה רבתי והלימודים היו רק ב"חדר". אז הובאו מורים מוסמכים מהערים הגדולות ונפתח בית הספר יסודי. עקב מיעוט תלמידים לא נפתח בית הספר תיכון ומי שהאמצעים איפשרו בידו, נסע ללמוד בגמנסיה של [[קובל]]. חלק מהנערים נשלחו ללמוד בישיבות.
 
ספריה גדולה הוקמה ומנתה אלפי ספרים בעברית וב[[יידיש]] והיה גם קשר עם הוצאת ספרים ב[[וורשה]] שממנה נרכשו ספרים. הכסף למימון הספרים נאסף בהצגות שהציג הנוער בעיירה ובישובי הסביבה, ולשם כך נעזרו בשחקנים מהנוער של גלושה זוטא.
שורה 58:
 
==לקריאה נוספת==
 
* '''פנקס הקהילות פולין''' - כרך ה' ווהלין ופולסיה - הערך הלושה הגדולה, עמ' 75.
 
* '''ספר הזיכרון של קמין קושירסקי'''
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://www.jewishgen.org/yizkor/Kamen_Kashirskiy/Kamen_Kashirskiy.html תרגום לאנגלית של ספר הזיכרון של קמין קושירסקי]
 
* [http://yizkor.nypl.org/index.php?id=1592 ספר הזיכרון של קמין קושירסקי באתר הספרייה של ניו יורק]