אבל אגילאר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 30:
אגילאר התחיל לשחק כדורגל בליגה של [[בוגוטה]], העיראק בה גדל, לצד שחקנים כ[[רדאמל פלקאו]] ו[[סטלין מוטה]]. יכולותיו הטובות לא נעלמו מראשי קבוצת [[דפורטיבו קאלי]], שהחליטו להביא את הילד למחלקת הנוער, מהטובות ב[[קולומביה]]. אבל שיחק במחלקות הנוער השונות של דפורטיבו ובשנת [[2002]] ערך את הבכורה בקבוצה הבוגרת. תוך שנה הפך לאחד השחקנים החשובים במועדון, כשהגיע איתו לגמר האליפות, שם הפסידו ל[[דפורטס טולימה]]. כעבור שנה הגיעה הקבוצה ביחד איתו לרבע גמר [[גביע ליברטדורס]] ואת התגמול על יכולתו המצוינת קיבל בדמות זימון לטורניר ה[[קופה אמריקה 2004]] על ידי מאמן הנבחרת דאז, [[ריינלדו רואדה]], שאף אימן אותו ב[[נבחרת קולומביה בכדורגל עד גיל 20|בנבחרת הצעירה]]. את הפרק שלו בקאלי סיים ב-[[2005]], כשהיה חלק חשוב מהקבוצה שזכתה ב[[ליגת העל הקולומביאנית|אליפות הפינליססיון 2005]].
===היציאה לאירופה===
ב[[ינואר]] [[2006]] הוא נמכר ל[[אודינזה]] מה[[סרייה א'|ליגה האיטלקית הבכירה]] והושאל מיד ל[[אסקולי]] ששיחקה בזמנו גם היא בליגה הראשונה, אך בעקבות קשיים טכניים בהעברה חזר ב[[ינואר]] [[2006]] לאודינזה. אגילאר קיבל מעט הזדמנויות בקבוצה וצבר במדיה 2 הופעות בלבד. ב[[ינואר]] [[2007]] הושאל ל[[חרס (כדורגל)|חרס]] מה[[הליגה הספרדית השנייה בכדורגל|ליגה השנייה בספרד]] ושיחק במדיה 48 פעמים, אולם הקבוצה נכשלה וסיימה רק במקום ה-15. בעונת [[2008]]/[[2009]] עבר ל[[הרקולס אליקנטה|הרקולס]] וכבש תשעה שערים, וכמעט הצליח לעלות עם הקבוצה ל[[ליגת העל הספרדית בכדורגל|ליגה הבכירה]] כשהקבוצה סיימה במקום הרביעי. ב[[יולי]] [[2009]] עבר ל[[ריאל סרגוסה]]{{הערה|ElPeriodico, 27.7.09, [http://www.elperiodicodearagon.com/noticias/deportes/abel-aguilar-paso-reconocimiento-aun-no-ha-firmado-contrato_513733.html Abel Aguilar pasó el reconocimiento pero aún no ha firmado el contrato]}} מהליגה הראשונה, וערך את הופעת הבכורה שלו ב [[29 באוגוסט]] כשפתח בהרכב ושיחק 71 דקות בניצחון הביתי של הקבוצה על [[טנריפה (כדורגל)|טנריפה]]. אגילאר שוחרר רשמית מאודינזה ב[[יולי]] [[2010]], וחתם על חוזה ל-4 שנים שוב בהרקולס, שרכשה 10% מכרטיס השחקן שלו תמורת 1.5 מיליון דולר. בעונת [[2012]]/[[2013]] עבר לשחק ב[[דפורטיבו לה קורוניה]] ונשר איתה בסיום העונה לליגה השנייה. ב[[אוגוסט]] [[2013]] חתם על חוזה של שלוש שנים בשורות [[טולוז (כדורגל)|טולוז]] מ[[ליגת העל הצרפתית בכדורגל|הליגה הראשונה בצרפת]]{{הערה|[http://uk.reuters.com/article/2013/08/22/soccer-france-toulouse-idUKL4N0GN36E20130822 Soccer-Colombia midfielder Aguilar joins Toulouse], כתבה באתר [[רויטרס]], 22 באוגוסט 2013 {{באנגלית}}}}. ב-[[20 במאי]] [[2015]] נפצע והושבת למשך שלושה חודשים, מה שגרם לו להפסיד את טורניר ה[[קופה אמריקה 2015]] עם ה[[נבחרת קולומביה בכדורגל|נבחרת]].
ב-[[1 בפברואר]] [[2016]] הושאל ל[[בלנשש]] מ[[ליגת העל הפורטוגלית|ליגה הפורטוגלית]] וערך את הבכורה בתבוסה 0-5 ל[[בנפיקה ליסבון|בנפיקה]]. את השער הראשון בקבוצה כבש בניצחון 2-3 על [[מוריירנסה]] ב-[[13 בפברואר]].
===חזרה לדפורטיבו קאלי===
ב-[[12 ביוני]] [[2016]] סגר אבל אגילאר מעגל כשחזר לקולומביה ולמדים של [[דפורטיבו קאלי]], כמעט 11 שנים לאחר שעזב אותה. את הבכורה המחודשת עשה ב[[אצטדיון מנואל מוריו טורו]] ב-[[10 ביולי]] מול [[דפורטס טולימה]] ואת השער הראשון מאז חזרתו הבקיע ב[[דרבי (ספורט)|קלאסיקו]] מול [[אמריקה קאלי]] במסגרת שמינית גמר [[הגביע הקולומביאני]].
==קריירה בינלאומית==
אגילאר שימש כ[[קפטן]] הנבחרת הצעירה של קולומביה והוביל אותה למקום השלישי ב[[גביע העולם בכדורגל עד גיל 20|אליפות העולם עד גיל 20]] של שנת {{בספורט|2003}} שנערכה ב[[איחוד האמירויות הערביות|איחוד האמירויות]]. מאז שנת [[2004]] הוא משחק ב[[נבחרת קולומביה בכדורגל|נבחרת הבוגרת של קולומביה]] וב[[קופה אמריקה 2004]] הוא כבש שני שערים שעזרו לנבחרת לסיים במקום הרביעי. אגילאר זומן להיות חלק מסגל הנבחרת ב[[מונדיאל 2014]] וערך את הופעת הבכורה שלו ב[[גביע העולם בכדורגל|מפעל]] בניצחון של קולומביה 0-3 על [[נבחרת יוון בכדורגל|יוון]]. במשחק של קולומביה נגד {{נבחרת|אורוגוואי}} במסגרת שמינית הגמר הוא בישל את השער הראשון של [[חאמס רודריגס]] בניצחון 0-2.
| |||