דינקה – הבדלי גרסאות

משקי בית רבים מגדלים עדר פרות ושותלים גידולים חקלאיים על שטח של שני דונם בממוצע, שמרביתו מוקדש לגידול דגן הדורה. לצד העובדה שהחקלאות מהווה מקור מזון משמעותי, היא גם מאפשרת את גידול הבקר, שהוא כאמור התחום המרכזי בכלכלת הקבוצה. החקלאות דומה במאפייניה לעבודת גננות, ונעשית בעיקר על ידי עבודת כפיים. הכלים העיקריים בהם הם משתמשים הם מעדר וגרזן, ומספר כלים נוספים שהכירו להם מתנדבים מערביים <ref>{{צ-מאמר|מחבר=O'Sullivan, H.|שםname=Dinka":6" Laws and Customs.|כתב עת=The Journal of the Royal Anthropological Institute of Great Britain and Ireland.|עמ=171-191|שנת הוצאה=1910}}</ref>. חלק מהגידולים משמשים לסחר חליפין בעבור בעלי חיים, תרופות, ביגוד, מלח וסוכר. בעבר, לא היה נהוג למכור בקר, אך הממשלה בסודאן הפעילה לחץ על חברי הדינקה לעשות זאת מכיוון שהדבר תורם לכלכלה המדינית.