האדם הניאנדרטלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ צור -> צור (סלע) |
מ replaced: למרות ש ← אף על פי ש באמצעות AWB |
||
שורה 200:
}}. בשנת 2013 פרסם צוות הפרויקט בראשות פבו את הגנום השלם של גבר ניאנדרטל יחיד שמוצה מתוך שבר עצם בוהן ממערת דניסובה, רצף זה הוא באיכות גבוהה משל כל גנום ניאנדרטל יחיד שמופה לפניו, ואף באיכות גבוהה משל כמה גנומים שלמים שמופו מבני-אדם בני-ימינו{{הערה|שם=מייר2013}}.
מהירותה של ההתקדמות המדעית בפיענוח הגנום הניאנדרטלי הומחשה באמצעות ה[[אנלוגיה]] הבאה: הרצף הראשון בן 360 זוגות הבסיסים, אותו פיענח פבו בשנת 1997, חקוק כיום על לוח זיכרון ברוחב ובגובה של כמטר אחד, אשר הוצב באתר בעמק ניאנדר. על מנת לחקוק את רצף הגנום המלא שפורסם רק 16 שנה לאחר מכן באותו גודל כתב ידרש לוח ברוחב ובגובה של 14 קילומטרים.
פרסום רצף הגנום הניאנדרטלי מאפשר כיום תגליות חשובות לגבי הגנטיקה של ניאנדרטלים (ראו לעיל בפרקי "גנטיקה" ו"אבולוציה"). הוא גם חשוב לחקר הגנטיקה של בני אדם בני-ימינו, מכיוון שהוא משמש כענף צדדי (outgroup) שההשוואה אליו משפרת את האמינות והדיוק של מחקר שושלות גנטיות אנושיות. ב-2010 מוצה די-אן-איי מעצם של אצבע ומ[[שן טוחנת]] שהתגלו במערת דניסובה ב[[סיביר]] ונחשבו בתחילה לשרידי ניאנדרטלים, אך חקר הרצף הראה כי הוא מהווה ענף צדדי גם יחסית לשושלת הניאנדרטלים וגם לשושלת האדם המודרני. לכן גנום זה, שקיבל את הכינוי [[האדם הדניסובי]], תורם למחקר הגנטי של הניאנדרטלים ושל האדם המודרני כאחת{{
שורה 228:
נפח המוח של הניאנדרטלים היה דומה לשל בני-אדם בני-ימינו, ובממוצע אף מעט גדול יותר, כ-1,500 סמ"ק. למעשה, נפח ממוצע זה לא היה תכונה ניאנדרטלית, והוא היה זהה לממוצע של בני-אדם "מודרניים אנטומית" (הומו ספיינס ספיינס או "[[קרו-מניון]]") בני-תקופתם, שאף הוא היה גדול במקצת מן הממוצע של ימינו. הירידה הקלה בנפח המוח הממוצע בעשרות אלפי השנים האחרונות אינה מעידה על הקטנת המוח יחסית לגודל הגוף, אלא נובעת מן ההקטנה הכללית של הגוף באוכלוסיות אדם מודרניות רבות, למשל בדרום מזרח אסיה ובדרום אפריקה. באוכלוסיות אדם בנות-ימינו המאופיינות בגוף גדול, למשל אצל מרבית בני האדם ממוצא אירופי או אפריקאי, נפח המוח הממוצע דומה לממוצע הניאנדרטלי.
למרות גודל מוחם, מבנה הגולגולת של הניאנדרטלים ארכאי - הוא מאורך (מפנים לאחור) ונמוך (מלמעלה למטה), יחסית לגולגולת האדם המודרני, ובכך מזכיר מיני אדם קדומים יותר כמו הומו ארקטוס והומו היידלברגנסיס. עקב המצח המשופע יותר של הניאנדרטלים [[האונה המצחית]] של המוח קטנה אצלם יותר באופן יחסי, בעוד ש[[האונה העורפית]] גדולה יותר.
העורף של הגולגולת הניאנדרטלית גדול ומעוגל, ובקצהו האחורי ביותר ישנה בליטה אופיינית, המתבטאת לא רק במבנה הגולגולת אלא גם במבנה הפנימי של המוח עצמו. המונח האנטומי לבליטה זו הוא occipital bun, אך בגלל צורתה האופיינית היא מכונה לעיתים במילה הצרפתית "לה-שניון", שפירושה תסרוקת "קוקו". בצדו החיצוני של השיניון ישנם רכסי עצם קטנים (suprainiac fossa) ששימשו כמעגן לשרירי עורף חזקים.
שורה 274:
== אורח חיים ==
===אקלים גלובלי ותפוצה===
הניאנדרטלים חיו בשלבים התיכון והעליון של תור הפליסטוקן, במהלך תקופות קרח ותקופות בין-קרחוניות. בשיאן של [[עידן קרח|התקופות הקרחוניות]], האזורים הצפוניים יחסית בהם חיו נאנדרטלים - אירופה, הקווקז וסיביר - היו קרים מאוד. אזורי תפוצה דרומיים יותר, שבהם תהפוכות האקלים היו כנראה מתונות, כוללים את המזרח התיכון, [[איטליה]] ו[[חצי האי האיברי]]. הניאנדרטלים לא חיו ככל הנראה בצפון-אירופה, צפונה ל[[קו רוחב|קו הרוחב]] 50° לערך, משום שאזורים אלו היו מכוסים באותה תקופה ב[[קרחון|קרחונים]] במשך כל עונות השנה. אין עדויות למציאות ניאנדרטלים ב[[אפריקה]], ב[[דרום אסיה]] או ב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]].
על פי השונות הנמוכה בין גנומים של ניאנדרטלים מעריכים כי אפילו בשיאה מנתה האוכלוסייה שלהם פחות ממאה אלף נפש ב[[דור]], ואולי כעשרת אלפי נפשות בלבד{{
שורה 543:
{{ערך מומלץ}}
[[קטגוריה:התרבות המוסטרית]]
[[קטגוריה:מינים שנכחדו: אדם|ניאנדרטלי]]
| |||