פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
replaced: נאון ← ניאון (3) באמצעות AWB
[[מרגרט טוד]] טבעה את המונח "[[איזוטופ]]" עבור יסודות אלו.
 
באותה שנה, [[ג'יי. ג'יי. תומסון]] ערך ניסוי שבו ניתב זרם של [[יון|יוני]] [[נאוןניאון]] דרך שדות מגנטים וחשמליים, אשר פגעו בלוח צילום בצד השני. תומסון הבחין בשני אזורים זוהרים על לוח הצילום, אשר הצביעו על שני מסלולי הסטה שונים. הוא הסיק מכך כי לחלק מיוני הנאוןהניאון הייתה מסה שונה מלאחרים, ולכן הם נעו במסלול אחר.{{הערה|Thomson, J.J. "[http://web.lemoyne.edu/~giunta/canal.html Rays of positive electricity]." ''Proceedings of the Royal Society.'' 1913. A 89, 1–20 [as excerpted in Henry A. Boorse & Lloyd Motz, ''The World of the Atom'', Vol. 1 (New York: Basic Books, 1966)].|שם=thompson3}} טבעה של המסה המשתנה יוסבר לאחר מכן על ידי גילוי ה[[נייטרון|נייטרונים]] ב-[[1932]].
 
=== גילוי החלקיקים הגרעיניים ===
=== המודל הקוונטי של האטום ===
[[קובץ:Bohratommodel.svg|שמאל|ממוזער|[[מודל בוהר]] של האטום]]
[[קובץ:neon orbitals.JPG|שמאל|ממוזער|300px|חמשת ה[[אורביטל אטומי|אורביטלים האטומים]] של אטום נאוןניאון, מופרדים ומסודרים משמאל לימין בסדר אנרגיה עולה, כאשר שלושת האורביטלים הימנים הם [[ניוון (פיזיקה)|שווי אנרגיה]]. כל אורביטל מכיל עד שני אלקטרונים אשר קיימים רוב הזמן באזורים המיוצגים על ידי הבועות הצבעוניות. כל אלקטרון קיים במידה שווה בשני אזורי האורביטל, אשר מוצגים כאן בצבעים שונים רק על מנת להבהיר שלשניהם מופע גלי שונה.]]
[[המודל הפלנטרי]] של האטום סבל ממספר בעיות. ראשית, לפי [[נוסחת לרמור]] של [[תורת החשמל והמגנטיות הקלאסית]], [[מטען חשמלי|חלקיק טעון]] מואץ פולט [[גלי רדיו|גלים אלקטרומגנטיים]]; מכאן שחלקיק בעל מטען חשמלי, כגון האלקטרון, יאבד אנרגיה בקצב קבוע וינוע במסלולים קרובים יותר ויותר לגרעין, עד שיתנגש בו תוך שבריר שנייה. תופעה נוספת שהמודל הפלנטרי לא הצליח להסביר היא מדוע אטומים מעוררים פולטים קרינה ב[[ספקטרום פליטה|ספקטרום]] שאינו רציף - כלומר, רק באורכי גל מסוימים.
 
4,690

עריכות