הבדלים בין גרסאות בדף "קלף (יהדות)"

נוספו 2 בתים ,  לפני שנתיים
מ
שינוי סדר הפרקים (בוט סדר הפרקים)
תגית: עריכת קוד מקור 2017
מ (שינוי סדר הפרקים (בוט סדר הפרקים))
[[קובץ:עכו ספר תורה המיוחס לרמחל.JPG|ממוזער|ספר תורה המיוחס ל[[רמח"ל]] כתוב על גוויל מעובד בעפצים]]
על פי המדרש, בעבר היו מעבדים עורות על ידי [[צואה|צואת]] [[כלב]]ים{{הערה|ראה '''ילקוט שמעוני''', ספר שמות, פרק י"א, רמז קפ"ז- "כלבים כתיב בהן: ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, ולא עוד, אלא שזכו לעבד עורות מצואתן לכתוב בהן ספר תורה תפילין ומזוזות."; [[מסכת כלה]] ריש פרק ז,}}, בתקופת ה[[ראשונים]] נחלקו אם מותר לעבד בצואת כלבים, סביב הטיעון שאין לעבד בדבר שאינו [[כשרות|כשר לאכילה]]{{הערה|דעת [[ראב"ן הירחי]] להתיר, לעומת חכמי אראגון שאסרו. ראה בשו"ת [[מנחת יצחק]] חלק ט אות ב'}}.
 
===עיבוד בעפצים===
על פי התלמוד יש לעבד את עור הבהמה לאחר ההפשטה ב[[קמח]] שעורים, [[מלח (כימיה)|מלח]] ו[[עפץ|עפצים]]{{הערה|ראה {{בבלי|שבת|עט|א}}.}}, ולאחר העיבוד מתקבל עור עבה המכונה "גוויל", ואפשר להפיק ממנו "קלף" ו''דוכסוסטוס'' על ידי קילוף השכבה העליונה של העור ([[אפידרמיס]]) מן השכבה הבשרנית. החלק הנקלף נקרא ''קלף'' ושאר העור נקרא ''דוכסוסטוס{{הערה|ישנה מחלוקת בין הפוסקים איזו מהשכבות היא קלף ואיזו דוכסוסטוס. לפי ה[[רמב"ם]] דוכסוסטוס הוא השכבה החיצונית, וקלף הוא השכבה הפנימית ({{משנה תורה||תפילין ומזוזה וספר תורה|א|ו}}), לשיטת ה[[שולחן ערוך]] ההפך הוא הנכון ({{שולחן ערוך|אורח חיים|לב|ז}}).}} צורת ההפרדה בין הקלף לדוכסוסטוס נשכחה במהלך הדורות, וכיום משתמשים רק בגוויל בלבד.{{הערה|ראה שיטת קילוף באתר [http://tephillin.com/%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%9C%D7%A3-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F/ "תפילין כהלכה"].}}.
[[רבינו תם]]{{הערה|תוספות על {{בבלי|גיטין|יא|א}} ובהרחבה בספר מחזור ויטרי}}, התיר לכתחילה לכתוב בסוג עיבוד זה שלדבריו עדיף על העיבוד שנעשה בעפצים, כמו כן לדבריו אין חובה לעבד בעפצים דווקא הוא מסתמך על דברי התלמוד ב[[מסכת מנחות]]{{הערה|{{בבלי|מנחות|לא|ב}}}} שאין צורך דווקא בעיבוד עפצים. {{ציטוטון|ונראה לי שהעור המעובד בעיבוד טוב כגון שלנו שהוא טוב ממלח וקמח ועפצים שהוא כשר ואין צריך עיפוץ...מכאן סמכתי להכשיר עיבוד שלנו וראייתי מהקומץ רבה}}, מקור נוסף מוצא ר"ת מדברי התלמוד במסכת גיטין{{הערה|{{בבלי|גיטין|יא|א}}}} שהעיבוד בעפצים גורם לקושי במחיקה, ולדברי ר"ת גם עיבוד בסיד גורם לקושי זה ולכן הוא מותר.
 
עיבוד זה הוא העיבוד המקובל כיום לכתיבת סת"ם, המעבדים בצורה זו מולחים את העור לאחר ההפשטה מצד הבשר למשך כמה ימים עד יבוש העור, לאחר מכן שורים אותו במים כדי שיתרכך שוב, לאחר השריה שורים במשרת סיד כמה ימים עד שהשערות יוכלו לרדת בקלות על ידי משיכה ביד, לאחר הורדת השערות, העור נשטף במים, מגרדים את שאריות הבשר והקרומים והשומנים היטב, לאחר מכן שורים אותו שוב בסיד מרוכז יותר למשך כמה ימים, לאחר ההשריה העור נשטף ונמתח על ידי סד מיוחד לכך, לאחר יבושו משייפים אותו לצד הבשר עד שיהיה ראוי לכתיבה.
 
=== הבדלים בין קלף (של ימינו) לגוויל===
 
לגבי כתיבת ספר תורה על גויל לבני אשכנז ישנם חילוקי דעות: לדעת הרב [[שלמה גאנצפריד]], לא נוהגים לכתוב ספרי תורה על הגוויל. אולם אם נכתב, ספר התורה כשר.{{הערה|כך גם דעת הרב [http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=112771 דוד לאו]}}ישנה שמועה לפיה [[החזון איש]] סירב להתיר לכתוב ספרי תורה על גוויל{{הערה|אשר חנניה, שו"ת שערי יושר, כרך ב' יורה דעה סימן יז. בשאלה שנשאל על ידי אשר יאקב בעל מפעל לעיבוד עורות לסת"ם. ישנם שערערו על שמועה זו- אברהם צוויג, קנאת סופרים תרבה חכמה, ביתר עלית תשע"ז}}. מאידך לדעת הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב [[חיים קניבסקי]], כיום שישנה אפשרות לעבד את הגוויל שיהיה נאה וקל, ישנה עדיפות לכתוב ספר תורה על גוויל.{{הערה|ראה אברהם צוויג, קנאת סופרים תרבה חכמה, ביתר עלית תשע"ז. המאמר מובא גם [https://michel0527121320.wordpress.com/2015/06/21/%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%9C%D7%A1/ באתר זה] }}{{ש}}
 
==לקריאה נוספת==
* [[מנחם הרן]], '''מגילות הספרים בין קומראן לימי הביניים: עורות יהודיים ונכריים למיניהם ולתקופותיהם''', [[תרביץ]], נא (תשמ"ב), עמ' 347–382.
* [[משה צארום]], מסורה ליוסף כרך ה' עמודים 124-142{{הערה|המאמר מובא גם [https://michel0527121320.wordpress.com/2015/06/21/%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%9C%D7%A1/ באתר זה]}}
* הרב [[אריה גמליאל]], החיוב לכתוב ספר תורה גם בזמנינו על הגוויל ולא לכתוב על הקלף. זכור לאברהם (תש"ס-תשס"א) עמודים תרע"ו-תש"ב.
 
==גלריה==
 
</gallery>
 
==לקריאה נוספת==
* [[מנחם הרן]], '''מגילות הספרים בין קומראן לימי הביניים: עורות יהודיים ונכריים למיניהם ולתקופותיהם''', [[תרביץ]], נא (תשמ"ב), עמ' 347–382.
* [[משה צארום]], מסורה ליוסף כרך ה' עמודים 124-142{{הערה|המאמר מובא גם [https://michel0527121320.wordpress.com/2015/06/21/%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%9C%D7%A1/ באתר זה]}}
* הרב [[אריה גמליאל]], החיוב לכתוב ספר תורה גם בזמנינו על הגוויל ולא לכתוב על הקלף. זכור לאברהם (תש"ס-תשס"א) עמודים תרע"ו-תש"ב.
 
==קישורים חיצוניים==
* [[יהודה שרז]] [http://www.hyehudi.org/wp-content/uploads/2016/12/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%A7%D7%9C%D7%A3-%D7%91%D7%A2%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%A9%D7%95%D7%AA-A5-%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99.pdf עיבוד קלף בעפצים, הידור או עיקר הדין]. אור ישראל תשרי תשע"ב
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}