לורד צ'מברלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: רישיו\1, חויב
מ שינוי סדר הפרקים (בוט סדר הפרקים)
שורה 3:
 
== היסטוריה ==
שורשי התפקיד ב[[ימי הביניים]], אז היה ה-King's Chamberlain דוברו של המלך באסיפות וב[[הפרלמנט של הממלכה המאוחדת|פרלמנט]]. הלורד צ'מברליין היה אחראי למעון השרד של המלך (ה-chamber, מילולית: חדר פנימי) בו אירח המלך אורחים רמי מעלה. לפיכך היה אחראי על על כוח האדם הנחוץ, החל מ[[משרת]]ים בכל הדרגות דרך [[שומר סף|שומרי סף]] וכלה ב[[רופא|רופאים]], [[מוזיקאי]]ם ו[[שחקן תיאטרון|שחקנים]] המוצבים בחצר לשירות המלך, פמלייתו ואורחיו והאחראי על הזמנת אנשי תרבות לחצר המלך על מנת להנעים לו ולאנשיו את זמנם ([[מטיף|מטיפים]], [[מדען|מדענים]], [[צייר]]ים וכדומה). כן היה הלורד צ'מברליין אחראי על כל [[טקס]]י חצר המלך והאחראי החילוני על [[קפלה|קפלת התפילה]] המלכותית הפרטית. ב-[[1378]] הורחבו סמכויותיו וכללו גם אחריות על [[בית התכשיטים]] ועל ה-Office of Works (המחלקה האחראית על בינוי ותפעול ה[[טירה|טירות]] וה[[ארמון|ארמונות]] המלכותיים); עם הרפורמה של [[1782]], אשר הובילה לשינויים במהות התפקיד, צומצמו תפקידים אלה והועברו לבעלי משרה אחרים. על מנת לתמוך בשלל תפקידיו ניהל הלורד צ'מברליין לשכה ב[[ארמון וייטהול]] (ולאחר שריפתו ב[[ארמון סנט ג'יימס]]) וקיבל יד חופשית למינויי פקידים וראשי מחלקות, לפיכך ריכז בידיו כוח פוליטי רב.{{הערה|[http://www.british-history.ac.uk/office-holders/vol11/xx-xxxvii Office-Holders in Modern Britain: Volume 11 (Revised), Court Officers, 1660-1837]}}
 
== הלורד צ'מברליין כצנזור ==
שורה 10:
הדבר יצר [[מונופול]] של תיאטראות גדולים ומחוברים לשלטון ומנע התפתחותם של תיאטראות קטנים, קבוצות תיאטרון ומחזאי עצמאיים. ב[[שנות ה-30 של המאה ה-19]] גבר חוסר הנחת הציבורי משיטת המונופול של התיאטראות הגדולים. חוק התיאטראות של [[1843]] ניסה להגביל במעט את סמכותו של הלורד צ'מברליין, שנותר הצנזור הראשי, אך היה חייב לנמק את סירובו להעניק רישיון להצגה ולעשת זאת רק אם היא "פוגעת בטעם הטוב או בשלום הציבור". מכל מקום, פירוש הדבר היה שבירת המונופול והתרת הרסן עבור בתי תיאטרון קטנים.
 
התרופפות הצנזורה בתיאטראות הקטנים הובילה למצב בו הפקות מקוריות יכלו לצבור פופולריות בפריפריה, אך לא יכלו להגיע ל[[וסט אנד (תיאטרון)|וסט אנד]] ומחזאים ידועים נתבעו על ידו, בהם [[הנריק איבסן]] ו[[ג'ורג' ברנרד שו]]. ועדה פרלמנטרית שכונסה ב-[[1948]] ניסתה להגביל את הצנזורה לתחום הפגיעה בטעם הטוב, ל[[הוצאת דיבה]] ולכל הקשור לבית המלוכה, אך לא הצליחה להוביל את המלצותיה לחקיקה. ועדה דומה שכונסה ב-[[1960]] הובילה, לאחר דיון ציבורי סוער, לחוק התיאטראות 1968 שביטל כליל את הצנזורה על מחזות.
 
== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">
* Steve Nicholson, '''The Censorship of British Drama 1900–1968. Vol. 1-4.''' : [[אוניברסיטת אקסטר|Exeter]], 2003 [https://muse.jhu.edu/article/182721 ביקורת]
</div>
 
== קישורים חיצוניים ==
שורה 17 ⟵ 22:
* [https://www.theguardian.com/stage/2015/jul/21/royal-household-suppressed-anti-nazi-theatre-1930s Theatre of war: how the monarchy suppressed anti-Nazi drama in the 1930s], [[הגרדיאן]], 21 ביולי 2015
* [http://gtr.rcuk.ac.uk/project/3C45ED28-2E55-45DC-8EA0-6811E86D8641 The Censorship of British Theatre and the Lord Chamberlain, 1953-1968]
 
== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">
* Steve Nicholson, '''The Censorship of British Drama 1900–1968. Vol. 1-4.''' : [[אוניברסיטת אקסטר|Exeter]], 2003 [https://muse.jhu.edu/article/182721 ביקורת]
</div>
 
==הערות שוליים==