הבדלים בין גרסאות בדף "ג'יין גודול"

נוספו 10,676 בתים ,  לפני שנה
מ
שוחזר מעריכות של 82.80.136.232 (שיחה) לעריכה האחרונה של אלעדב.
(הגהה, ניסוח)
מ (שוחזר מעריכות של 82.80.136.232 (שיחה) לעריכה האחרונה של אלעדב.)
תגית: שחזור
{{מדען
|שם=ג'יין גודול
|שם בשפת המקור=Jane Goodall
|תאריך לידה=[[3 באפריל]] [[1934]]
|תאריך פטירה=
|תמונה=[[קובץ:Jane Goodall HK.jpg|מרכז|200px]]
|כיתוב=
|תרומות עיקריות=חקר [[פרימטים]] ובמיוחד [[שימפנזה מצוי|שימפנזים]]
|ענף מדעי=[[אנתרופולוגיה]], [[אתולוגיה]], [[פרימטולוגיה]]
|ארצות מגורים=[[אנגליה]], [[טנזניה]]
|פרסים והנצחה=
|הערות=
}}
'''ואלרי ג'יין מוריס גודול''' (ב[[אנגלית]]: '''Valerie Jane Morris Goodall'''; נולדה ב-[[3 באפריל]] [[1934]]) היא [[פרימטולוגיה|פרימטולוגית]] (חוקרת [[פרימטים]]), [[אתולוגיה|אתולוגית]] ו[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגית]] [[בריטניה|בריטית]], הידועה בעיקר בזכות למעלה מארבעים שנות מחקר וחיים יחד עם [[שימפנזה מצוי|שימפנזים מצויים]] כדי להבין את דפוסי חיי ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] שלהם והיחסים החברתיים שבין השימפנזים, וכן חקר היבטים שונים של חיי השימפנזים, במסגרת תפקידה כמנהלת "מכון ג'יין גודול" ב[[טנזניה]] וב[[הפארק הלאומי גומבה|פארק הלאומי גומבה]].
 
==חייה==
ג'יין גודול נולדה ב-[[3 באפריל]] [[1934]] ב[[לונדון]], [[עיר בירה|בירת]] [[אנגליה]], בתם הראשונה של מורטימור הרברט מוריס גודול וונה ג'וזף. אחותה, ג'ודי, נולדה בשנת [[1938]]. לאחר שהוריהן [[גירושים|התגרשו]] עברו גודול ואחותה עם אמן לבורמות'. היא התעניינה ב[[בעלי חיים]] מאז נעוריה. ה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוג]] [[לואיס ליקי]] הבחין בחיבתה לבעלי חיים ובחוש הסקרנות שלה במשך טיולה ל[[קניה]], בין [[1957]] ל-[[1958]] שבו שהה גם ליקי, והעסיק אותה כמזכירתו. בעקבות עבודתה עם ליקי, החלה לעבוד וללמוד על [[שימפנזה מצוי|שימפנזים מצויים]] ב[[הפארק הלאומי גומבה|פארק הלאומי גומבה]] שב[[טנזניה]], ביולי [[1960]]. ליקי גם סייע לגודול לחזור ל[[אנגליה]] ולקבל תואר [[דוקטור]] ב[[אתולוגיה]] מ[[אוניברסיטת קיימברידג']] בשנת [[1964]].
 
גודול נישאה פעמיים; בשנת [[1964]] נישאה ל[[צלם (מקצוע)|צלם]] [[חיות]] הבר הוגו ואן לוויק, אך הם התגרשו בשנת [[1974]]. מנישואים אלה נולד בנה, ב-[[1967]]. ג'יין נישאה בשנית, לדרק ברייקסון, באמצע [[שנות השבעים]], עד למותו, בשנת [[1980]].
 
בשנת [[1977]] הקימה גודול את "מכון ג'יין גודול" ב[[טנזניה]], מכון שתמך ב[[הפארק הלאומי גומבה|פארק הלאומי גומבה]] ובמאמצם להגן על שימפנזים ועל סביבתם הטבעית, [[יער גשם טרופי|יערות הגשם]]. עם 19 שלוחות מסביב לעולם, המכון הוכר בפעילותו החדשנית עבור שימור קהילות השימפנזים והפעלת תוכניות ללימוד נוער על שימפנזים ועל חיות בסכנת הכחדה בכלל, ב[[אפריקה]], שהתרחבה בהמשך ל-87 מדינות. גודול מקדישה את זמנה לתמיכה, למחקר, להבנת השימפנזים ולפעילות הגנה עליהם ברחבי העולם, שכוללת הרצאות ומחקרים במדינות רבות.
 
ג'יין גודול קיבלה [[מדליה|מדליות]], עיטורים, תעודות הוקרה ו[[פרס (זכייה)|פרסים]] רבים על תמיכתה בשימפנזים ומחקרה עליהם. בין השאר, היא קיבלה את 'מדליית הכבוד של טנזניה', [[פרס קיוטו]] היוקרתי מ[[יפן]], '[[מדליית בנג'מין פרנקלין]] במדעי החיים' ועוד פרסים רבים. בחודש [[אפריל]] [[2003]], המזכיר הכללי של ה[[או"ם]], [[קופי אנאן]], הכריז על דוקטור גודול כ"שליחת השלום ברחבי העולם".
 
==הישגים מקצועיים==
[[קובץ:BonoboFishing05.jpeg|שמאל|ממוזער|280px|[[שימפנזה ננסי]] משתמש במקל לשם הוצאת [[טרמיטים]], מתגליותיה של גודול (בשימפנזים מצויים)]]
מחקריה הארוכים והמקיפים של ג'יין גודול על השימפנזים הועילו ל[[מדע]] בהבנת היחסים החברתיים שבין שימפנזה אחד למשנהו ובין הלהקה כולה, וכן בהבנת תהליכי ה[[למידה]] וה[[חשיבה]] המפותחים של השימפנזים, וכך גם הבנת פעולותיהם של השימפנזים, ומנהגיהם בתוך הלהקה. בנוסף, גודול עזרה למיון השימפנזים ולהבדלתם מה[[שימפנזה ננסי|בונבו]] (שימפנזה ננסית), והכללת שניהם, יחד עם ה[[גורילה|גורילות]] כ[[הומינידים]].
 
ג'יין גודול הייתה שונה מחוקרי חיות רבים אחרים בזמנה בכך שלמדה על בעלי החיים לא בדרך תאורטית, אלא בדרך מעשית. היא יצאה אל ה[[טבע]], לצפות בשימפנזים בסביבתם הטבעית, מתוך אמונה ששם היא תוכל ללמוד עליהם בצורה הטובה ביותר, וכך גם תוכל ליצור איתם קשר אמין יותר. בנוסף, גודול גם קראה בשמות לשימפנזים שאותם חקרה, וזאת בניגוד לגישה הרווחת לפיה יש ליצור ריחוק מסוים בין החוקר לבין מושא המחקר, בעל החיים, כדי לא ליצור קרבה רגשית. עם הזמן, חוקרים ומדענים רבים הלכו בדרכה של גודול, וחקרו [[בעלי חיים]] לא בדרך תאורטית, אלא בפועל, על ידי צפייה עליהם והבנת אורחות חייהם.
 
אחת מתרומותיה הגדולות ביותר של גודול לפרימטולוגיה (חקר [[פרימטים]]) היא התגלית שהשימפנזים משתמשים ב[[כלי]]ם למטרות שונות, ואף מתאימים אותם לצרכיהם. במהלך מספר תקופות שבהן חיה גודול בטבע יחד עם שימפנזים, היא גילתה שהם משתמשים במקלות הנדחפים לתוך חורי [[נמליים|נמלים]] ו[[טרמיטאים|טרמיטים]]. החרקים עולים על המקל, ואז השימפנזה מושך את המקל ואוכל את החרקים. יתר על כן, השימפנזים עשויים להתאים ענף לתפקיד על ידי קיצוצו לאורך הנכון ותלישת העלים מעליו. לפני תגלית זו היה ידוע על בעלי-חיים המשתמשים בכלים בטבע, אך היה מקובל לחשוב שרק [[בני אדם]] מייצרים כלים. גילוי נוסף על שימפנזים שגודול גילתה היא העובדה שבעת [[שעמום]], שימפנזים יכולים לשתף פעולה כדי לצוד קופים קטנים.
 
גודול תמכה במספר יוזמות חברתיות והומניטריות, ואף שירתה כשליחת [[האומות המאוחדות]] לשלום בשנת [[2002]]. בעקבות פעולותיה אלה, הוכרזה כ[[תוארי אצולה|אצילה]] על ידי מלכת [[אנגליה]], בטקס רשמי ב[[ארמון בקינגהאם]] בשנת [[2004]]. בנוסף, לגודול פינות במספר סדרות [[טלוויזיה]] וכן היא כותבת טור במגזין חיות הבר של ה-[[BBC]].
 
בשנת [[2008]], קיבלה תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מטעם [[אוניברסיטת חיפה]]{{הערה|[http://bogcms.haifa.ac.il/.../2011-01.../2011-01-20-11-19-04 מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה], [[אוניברסיטת חיפה]]}}.
 
==פעילות למען זכויות בעלי-חיים==
גודול מכהנת כנשיאת הארגון "Advocates for Animals", עמותה ל[[זכויות בעלי חיים|זכויות בעלי-חיים]] הפועלת ב[[סקוטלנד]]. הארגון פועל נגד [[ניסויים בבעלי חיים|ניסויים בבעלי-חיים]], תעשיית ה[[פרווה|פרוות]], [[גן חיות|גני חיות]], השימוש בבעלי-חיים לצורכי [[בידור]], והפגיעה בבעלי-חיים ב[[חקלאות תעשייתית]].
 
==ביקורת==
צייר ה[[קומיקס]] ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] [[גארי לארסון]] הציג במדור הקריקטורות שלו זוג שימפנזים מטפחים זה את זה. הנקבה מוצאת [[שיער|שערה]] אנושית על גופו של השימפנז האחר, ושואלת אותו "עשית עוד קצת 'מחקר' עם גודול?". מכון המחקר של גודול כעס על הפרסום, ו[[עורך דין|עורכי דינה]] שלחו מכתב ללארסון, שבו טענו שהציור משמיץ ואכזרי, ואם לא תתפרסם התנצלות מאת לארסון, גודול תתבע אותו. לבסוף, התברר כי המכתב לא נשלח על דעתה של גודול (שכלל לא ראתה את הקריקטורה), והיא פיטרה את המזכירה שהייתה אחראית לו. כל הרווחים ממכירת הקומיקס הופנו אל מכון המחקר של גודול, והיא כתבה הקדמה משעשעת לספרו של לארסון ובו סיפרה את הסיפור במלואו.
 
מדענים רבים יוצאים נגד גישתה של גודול בחקר [[בעלי חיים]]. הם טוענים שלפני יציאה אל ה[[טבע]] כדי לצפות ב[[בעלי חיים|בעלי החיים]] צריך לחקור אותם מהפן התאורטי. כמו כן יש מדענים שמבקרים את גישתה, הטוענת שיש ליצור קרבה רגשית בין הנחקר לחוקר, גישה היוצרת נקודת מבט לא-נייטרלית לדעתם.
 
==פרסומים==
גודול הוציאה ספרים וסרטים רבים, רובם על חוויית חייה עם השימפנזים. חלק גדול מהסרטים עליה הופקו על ידי [[ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק]].