דיני תעבורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא ברור מה הוספת |
|||
שורה 63:
# העברת נטל הראיה על הנבדק - אם אדם נבדק במכשיר תקין ומכויל ונמצא שיכור, חזקה שהוא שיכור ועל הנאשם לסתור זאת.
# בפועל התבצעה מעבר מבדיקת דם לבדיקת נשיפה - משום שבדיקת נשיפה היא קלה, נוחה, יעילה, מהירה ואינה מעלה קשיים טכניים כלשהם. על-פי בדיקת הינשוף - שיכור נחשב מי שהכמות שנמדדה הייתה מעל 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. המסרב להיבדק דינו כשיכור. בהמשך פקודת התעבורה עוברה תיקון ועמו החמרה נוספת בענישה. בעקבות התיקון וההחמרה הנוספת, ניתן להשבית ולמעשה להחרים את רכבו של הנוהג בשכרות לחודש ימים ואפילו אם אין הוא הבעלים.
# כיום משטרת ישראל אוכפת גם לאוכלוסיות מיוחדות (נהגים צעירים נהגים חדשים נהגי מוניות וכיוצא באלה) גם בכמות הפחותה מ 100 מ"ג לליטר אויר נשוף.
== עבירת ההפקרה לאחר תיקונה בפקודת התעבורה ==
שורה 170 ⟵ 171:
* צבי נוסנבלט, "חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 16), התשמ"א - 1981" 280 הפרקליט כרך לד (תשמ"ב).
* רחל גולדווג "חוקי התעבורה: חקיקה, אכיפה וענישה" בטיחות בדרכים בקיצור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים גילחון מס' 11 (2012).
* [[Taabura.com|עורך דין תעבורה]] [http://law.walla.co.il/item/3103974 אתר חדשות וואלה]
* תמר תומר פישמן ויורי גובמן, "היסטורית הרשעות בעבירות תנועה ואחריות נהגים לתאונות דרכים", סדרת ניירות עבודה מס' 81 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2013).
* [https://www.haimlaw.com/%D7%9E%D7%A6%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%90-3/ עו"ד תעבורה] ([[אגף התנועה]] משטרת ישראל).
| |||