הבדלים בין גרסאות בדף "יונה פיטלסון"

הוסרו 49 בתים ,  לפני שנתיים
בשנות ה-50 למד פיטלסון [[אדריכלות]] ב[[הטכניון|טכניון]] ב[[חיפה]], והצטרף למשרדו של אביו. בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] עמד פיטלסון ב[[ראש צוות]] תכנון העיר [[ערד]], היישוב המדברי המוצלח ביותר מבין [[עיירות הפיתוח]] אשר נבנו באותן השנים בדרומה של מדינת ישראל, ואשר היווה מעבדת ניסויים מתוכננת להתיישבות עירונית במדבר. באותה העת נולדה לו גם בתו, שהפכה לבת הבכורה של ערד. אף על פי שתכנן רבים מהמבנים בעיר, יצירתו המוכרת ביותר היא [[פסל הבולבוסים]] הניצב בכניסה לעיר מאז 1964, אותו יצר בשיתוף האמן [[גדעון פרידמן]].
 
בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] תכנן במהירות וביעילות את מבני המעוזים שהצילו חיים רבים ב[[מלחמת ההתשה]] וב[[מלחמת יום כיפור]]. בשנת [[1976]], לאחר תקופת שירות ב[[משרד השיכון]], היה פיטלסון שותף בהקמת משרד אדריכלים עצמאי בשם "'''[[פיטלסון, שילה, יעקובסון אדריכלים ובוני ערים"]]''', יחד עם שני אדריכלים צעירים: [[שמואל שילה (אדריכל)|שמואל שילה]] ו[[מירון יעקובסון]].
 
טרם הופעת ה[[מחשב]] בכל משרדי האדריכלים, פיתח פיטלסון את המחשוב בתחום המיפוי, ועם [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90]], עמד בראש הצוות לתכנון פתרונות דיור מיידי וזמני לרבבות העולים החדשים. במהלך שנות התשעים ועד לפטירתו בשנת 2004 טיפל פיטלסון בשמונה [[תוכנית מתאר ארצית|תוכניות מתאר ארציות]] (מתוך 40 הקיימות). בין השאר, היה שותף יחד עם משרדו, בתכנון [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום]] ושאר הקווים העתידיים.
משתמש אלמוני