ג'וזפה לוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים פנימיים, עריכה, הרחבה
שורה 2:
ג'וזפה לוי (באיטלקית: Giuseppe Levi , [[טריאסטה|טרייסטה]], [[14 באוקטובר]] [[1872]] - [[טורינו]][[3 בפברואר|, 3 בפברואר]] [[1965]]), היה מדען איטלקי, רופא ו[[אנטומיסט|אנטומאיסט.]]
 
<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Andrea Grignolio, Fabio De Sio|שם=[An illustrious unknown. Giuseppe Levi among science, anti-fascism and Nobel Prizes]|כתב עת=Medicina Nei Secoli|כרך=21|עמ=847–913|שנת הוצאה=2009|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21563384}}</ref>ג'וזפה היה מחנך של שלושה זוכי פרס נובל : [[ריטה לוי-מונטלצ'יני]], [[:en:Renato_Dulbecco|רנטו דולבקו]] ו[[סלבדור לוריא]]. הוא היה אביה של הסופרת הידועה [[נטליה גינצבורג]]. אחיו, היה מבקר התאטרון סזאר לוי.
 
בשנת 1926 נבחר להיות חבר ב[[:en:Accademia_dei_Lincei|אקדמיה הלאומית של לינסי]]- האקדמיה המדעית העתיקה בעולם.
שורה 14:
 
בין השנים 1892 עד 1895 היה סטודנט במכון ל[[פתולוגיה]] כללית בהנחייתו של פרופסור א. לוסטיג.
 
בשנת 1901 ג'וזפה נישא ל לידיה טנזי, שהגיעה ממשפחה לא יהודייה. היא הייתה סטודנטית לרפואה ונכדה של הפסיכיאטר של המכון הגבוה של פירנצה.
 
נולדו להם חמישה ילדים, ביניהם נטליה גינצבורג.
 
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התנדב לוי לצבא האיטלקי ולקח חלק במבצעי המלחמה כרופא בכיר. <ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.treccani.it/enciclopedia/giuseppe-levi_(Dizionario-Biografico)/|כותרת=LEVI, Giuseppe in "Dizionario Biografico"|אתר=www.treccani.it|שפה=it-IT|תאריך_וידוא=2018-02-02}}</ref>
שורה 26 ⟵ 22:
 
== הכשרתו ופעילותו המחקרית ==
<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://media.accademiaxl.it/pubblicazioni/neuroscienzeXL/levi.htm|כותרת=Giuseppe Levi|אתר=media.accademiaxl.it|תאריך_וידוא=2018-03-14}}</ref>לאחר שסיים את לימודיו, בשנת 1895 הפך מיד לעוזר בקליניקה הפסיכאטרית של סאן סאלבי ב[[פירנצה]] בראשותו של E. tanzi מ[[טריאסטה|טרייסטה.]]
 
במהלך שלוש השנים שהקדיש לוי לשירות זה, לא הראה עניין מיוחד בפעילות קלינית והקדיש עצמו למחקר המאפיינים המורפולוגיים והביולוגיים של [[תא עצב|תאי עצב]].
שורה 55 ⟵ 51:
תחום נוסף שאותו חקר לוי היה תרבויות רקמות במבחנה, תחום שנוסד על ידי R.G Harrison ב- 1910 ושוכלל שנה לאחר מכן על ידי A Carrel . לוי היה בין החוקרים הראשונים שהשתמשו בטכניקה זו והוא השתמש בה בכדי לחקור. בין
 
היתר את ההתנהגות של המיטוכונדריהה[[מיטוכונדריה]] בתאים חיים , המבנה ומאפיינים ביולוגיים של תאים , במיוחד אלו של תאי עצב.
 
ללוי היה עניין מיוחד בחקר רקמות עצביות. אחרי מספר התבוננויות במאפיינים מסוימים של [[תא עצב|תאי עצב]], שהוערכו על ידי מדענים זרים , הוא ערך מחקר מקורי על השינויים של המרכיב הכרומופילי בציטופלזמהב[[ציטופלזמה]] של תאי עצב של אלמנטים אלו
 
בחיות רדומות.
שורה 64 ⟵ 60:
החל משנת 1922 , כשהפאשיזם באיטליה התגבר, לוי לא הסתיר את עמדתו, והפגין אהדה וטיפוח עם אישים שהתנגדו פוליטית למשטר . בדצמבר 1926 , לוי הסכים להציע את דירתו כמקום למחבוא לפרלמנט הסוציאליסטי.
 
לוי מצא את עצמו בקושי רב, כאשר בשנת הלימודים 1931-32 החליט המשטר להטיל את שבועת הנאמנות על הפשיזם בפני הפרופסורים בממלכה. אחרי הרבה מאוד צרות, הוא החליט לחתום, כמעט כמו כל המורים. מאחורי בחירה זו היה הקשר החזק לחיי המעבדה ודאגה לעתידם האקדמי של תלמידיה, במיוחד לאלו המבטיחים ביותר, הוא חש את החובה הזאת כחוקר וכמורה , כיוון שברגע שהתקבלה ההחלטה, הידיעה קיבלה מחיאות כפיים רבות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=Simonetta Fiori, the professors who said "NO" to the Duce . In: The Republic , April 16, 2000|הכותב=|כותרת=|אתר=|תאריך=}}</ref>
 
עם זאת, השבועה לא מצנעהמנעה ממנו את הפגנותהפגנת המחלוקת של הפרופסור , שאכן המשיך להשמיע את קולו בכמה הזדמנויות בציבור.<ref>{{קישור כללי|כתובת=Ibid. , pp. 878-879.|הכותב=|כותרת=|אתר=|תאריך=}}</ref>
 
במרץ 1934 הילה לוי שבועיים בכלא, למרות שמו היוקרתי בתחום הרפואה , חשדו בו שהוא תרם לפעילות המחתרתית של בנו מריו ותלמידו סיון סגר, אשם בניסיון להכניס חומרים משוויץ. הוא חווה על בשרו את האכזריות של אמצעי הדיכוי של מדיניות מוסוליני נגד המתנגדים למשטר הפאשיסטי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=^ A. Grignolio, F. De Sio, An illustrious unknown: Giuseppe Levi between science, anti-fascism and Nobel prizes , «Medicine in the Centuries», 2009, vol. 21, n. 3, pp. 880-881.|שם=|כתב עת=}}</ref>
 
== קורותיו במהלך מלחמת העולם השנייה ==
<ref>{{צ-מאמר|שם=Giuseppe Levi|כתב עת=Wikipedia|שנת הוצאה=2017-07-12|קישור=https://it.wikipedia.org/w/index.php?title=Giuseppe_Levi&oldid=88942181}}</ref>בשנת 1938, עם החלת חוקי הגזע ב[[איטליה]], הודח לוי ממשרת המרצה באוניברסיטה ועבר למכון לאנטומיה פתולוגית באוניברסיטת לייז' בבלגיה. שם ארגן מעבדה והחל במחקר מדעי.
 
לאחר הפלישה הגרמנית ל[[בלגיה]] ב-1940, נשאר ב[[לייז']] למשך שנה, ובשנת 1941 חזר לטורינו, שם הוא יכל לחדש את מחקרו בסדנה קטנה שהעמידה לרשותו תלמידתו, [[ריטה לוי-מונטלצ'יני|ריטה לוי מונטלצ'יני]], בחדר בביתו.
שורה 87 ⟵ 83:
 
<ref>{{צ-ספר|שם=קשה לאדם לדבר על עצמו|מו"ל=הוצאת כרמל|שנת הוצאה=2005|עמ=12}}</ref>בנוסף לכך , היא מספרת שאביה היה סוציאליסט מסורתי, אך לא ידע איך להאבק בפאשיזם. אפיינה אותו גם פסימיות קבועה: " אין מה לעשות, אנחנו לא יכולים לצאת מזה עכשיו, לעולם לא נצא מזה" .
 
<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.treccani.it/enciclopedia/giuseppe-levi_(Dizionario-Biografico)/|כותרת=LEVI, Giuseppe in "Dizionario Biografico"|אתר=www.treccani.it|שפה=it-IT|תאריך_וידוא=2018-03-14}}</ref>בשנת 1901 ג'וזפה נישא ל לידיה טנזי, שהגיעה ממשפחה לא יהודייה. היא הייתה סטודנטית לרפואה ונכדה של הפסיכיאטר של המכון הגבוה של פירנצה.
 
נולדו להם חמישה ילדים, ביניהם נטליה גינצבורג.