שיחה:ברכת יעקב – הבדלי גרסאות

:::מאחר ואני קצר בזמן, אין לי פנאי אפילו לפתוח ספר, מה שזכור לי זה שיעקב אמר להם "האספו והגידה לכם..(לא זוכר) באחרית הימים". היה ניתן להסיק מכך שזו נבואה. לא זוכר מי אומר אולי רש"י אולי הגמרא שיעקב בא למסור להם נבואה ונסתמה נבואתו. ולכן הוא בירך אותם. יש כאלו שהתעקשו שזו אכן נבואה, אבל לפי הפשט אלו ברכות. בברכה ומתנצל שאין לי זמן לחקור לעומק. [[משתמש:עט הזמיר|✭ עט הזמיר ✭ ]] - [[שיחת משתמש:עט הזמיר|שיחה]] 21:17, 14 במרץ 2018 (IST)

::::לגבי טענתו של [[משתמש:קובץ על יד|קובץ]], אני דווקא חושב שפשוטו של מקרא הוא נבואה. שהרי בפועל הוא לא מברך אותם אלא מוסר להם 'מידע' על נחלותיהם וקורותיהם בעתיד. וכאמור, גם דברים שאין אפשרות לכלול אותם במילה 'ברכה' כמו דבריו לראובן, שמעון ולוי. איני יודע מה בדיוק חיפשת בפרויקט השו"ת, אבל כל הפרשנים על הפסוק: "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים", או כותבים במפורש שאלו נבואות ומדגישים שאלו לא ברכות. או שעולה מדבריהם שאלו נבואות. וכאמור, זה גם פשט הפסוקים.{{ש}}לגבי טענת [[משתמש:מי-נהר|מי נהר]], לא הבנתי מה הכוונה שכל התורה היא נבואות? התורה '''נכתבה''' בנבואה, אבל היא '''מתארת''' לעיתים סיפורים, לעיתים מצוות, לעיתים ברכות ולעיתים נבואות.{{ש}}דבר נוסף, אני חושב שההשוואה לברכת משה לא מדויקת. ראשית, שם התורה מגדירה במפורש את דבריו כברכות (ציטוט מהזיכרון): "וזאת '''הברכה''' אשר '''ברך''' משה איש האלוהים את בני ישראל לפני מותו". ואכן התוכן שם משלב גם ברכות: "יחי ראובן ואל ימות...שמע ה' קול יהודה...".{{ש}}לגבי רש"י שהזכיר [[משתמש:עט הזמיר|עט הזמיר]], לשון רש"י היא: "בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל '''אומר דברים אחרים'''". אינני יודע על סמך מה אתם אומרים שהפשט הוא שאלו ברכות, כאשר בפועל הוא לא מברך אף אחד, וכפי שאומרים גדולי העולם הראב"ע, רד"ק, חזקוני, רמב"ן וכו'. ברכה היא איחול, לא תיאור עובדה עתידית. הברכות היחידות שקשורות לעניין הן אלו שמופיעות לאחר הנבואות: "איש אשר כברכתו ברך אותם", ושם רש"י כותב: "והלא יש מהם שלא ברכם אלא קינטרן. אלא כך פירושו: 'וזאת אשר דבר להם אביהם' - מה שנאמר בענין. יכול שלא ברך לראובן שמעון ולוי? תלמוד לומר: 'ויברך אותם' - כולם במשמע". כלומר גם לרש"י שסובר שמה שאמר יעקב לשאר השבטים כן נחשב לברכה, מ"מ אי אפשר לקרוא לכל האמירות הללו של יעקב בשם 'ברכות' מכיוון שחלקן אינן ברכות אלא נבואות של 'קנטור'.{{ש}}לכן אני סבור שהרבה יותר מדויק לכתוב 'נבואות יעקב לבניו', משום שלפרשנים רבים וחשובים אלו לא היו ברכות (ולענ"ד זה גם פשט הפסוקים). וגם לרש"י לא כל האמירות הללו הן ברכות, אך כולן נבואות (כלומר גם האמירות שרש"י קורא להן 'ברכות' הכוונה נבואות על דברים טובים שיגיעו לשבטים, ולא ברכה במובן הרגיל). ולכן זהו השם המתאים לערך לעניות דעתי. [[משתמש:יאיר דב|יאיר דב]] • [[שיחת משתמש:יאיר דב|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 21:56, 14 במרץ 2018 (IST)