שיחה:ברכת יעקב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 22:
ל[[משתמש:יאיר דב|יאיר דב]] נכבדי. לשאלתך, כל התורה היא נבואה ולא רק שהיא נבואה אלא נבואה שהוצרכה לדורות וככל שהנבואה במדרגה גבוהה יותר, כך היא מובעת בצורה פרוזאית יותר ולכן ספרי נביאים ראשונים למשל הינם פרוזאים יותר מאשר ספרי נביאים אחרונים והינם במדרגה גבוהה יותר מאשר האחרונים. ואין צריך שתהא הבעה של לשון נבואה בכדי שהתורה תהיה דברי נבואה לדורות. ודוגמא לכך היא מצוות כתיבת ספר תורה הנלמדת מ"כיתבו לכם את דברי השירה הזו" שנאמרה לאחר שירת האזינו ואינה מתייחסת רק לשירת האזינו אלא למצוות כתיבת כל ספר התורה מאחר וכל התורה שירה היא, גם החלק הפרוזאי שבה וגם השירות שבה. ראה הנצי"ב שם. לגבי דבריך שברכה הינה איחול סבורני שהינך טועה. ברכה איננה איחול גם אם לעתים האיחול כלול בה. [[משתמש:מי-נהר|מי-נהר]] - [[שיחת משתמש:מי-נהר|שיחה]] 22:20, 14 במרץ 2018 (IST)
:[[משתמש:מי-נהר|מי נהר]], חוששני שלא הבנת את דבריי. ברור לי כמוך שהתורה היא נבואה, וגם הדגשתי זאת, שהתורה נכתבה בנבואה. אבל יש הבדל בין המעמד של התורה כספר נבואי (בדרגה הגבוהה ביותר של הנבואה) לבין התוכן הכתוב בה. התורה לא מתארת רק נבואות, היא אפילו לרוב לא מתארת נבואות אלא דברים אחרים. בדרך כלל היא מספרת עובדות שקרו. לעיתים היא מתארת מצוות שה' צווה את ישראל, לעיתים היא מתארת שבועות, קללות, ברכות, וכו'. ולעיתים היא מתארת נבואות. למשל, כשהתורה מתארת שה' אמר לרבקה: "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר", היא '''מתארת''' נבואה. אך כשהיא '''מתארת''' שאברהם הלך מאלון מורה לבית אל, היא לא מתארת נבואה אלא סיפור עובדתי. לכן לומר שכל התורה היא נבואה זו אמירה שאין לה קשר לענייננו, כי השאלה היא מה התורה מתארת בסיפור הזה, האם היא מתארת ברכות שיעקב ברך את בניו, ואז הכותרת המתאימה לערך היא 'ברכת יעקב', או שהיא מתארת נבואות שהוא ניבא לבניו שיקרו להם ב'אחרית הימים', ואז השם המתאים הוא 'נבואות יעקב לבניו'.{{ש}}לגבי טענתך שברכה היא לא איחול, אתה מוזמן לעיין בתורה ולראות שברכה שאדם מברך את השני (ולא שה' מברך בני אדם, וכן לא שאדם מברך את ה', אלו ברכות מסוג אחר) היא דווקא כן איחול ולא מסירת מידע מה יקרה לו בעתיד (=נבואה). למשל, ברכת לבן ואימו לרבקה: "'''וַיְבָרֲכוּ''' אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ '''אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו'''". זו לא נבואה, זה איחול. וכן: "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו '''וַיְבָרֲכֵהוּ''' וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה': וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹוהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ: יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ". גם זו לא נבואה אלא איחול, בשונה ממה שנאמר לרבקה: "ורב יעבוד צעיר", שזו נבואה ולא איחול. כנ"ל: "'''וַיְבָרֲכֵם''' בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹוהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה". [[משתמש:יאיר דב|יאיר דב]] • [[שיחת משתמש:יאיר דב|שיחה]] • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 22:39, 14 במרץ 2018 (IST)
::יאיר, לשאלתך מה חיפשתי: ראה ב[[משתמש:קובץ על יד/השוואת חיפוש|דף זה]] את הגדרת החיפוש ואת תוצאותיו. כמובן שלא הכול רלוונטי, אבל די בחצי מהמופעים בשביל להתרשם מה מקובל יותר בספרות היהודית. [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ 23:17, 14 במרץ 2018 (IST)
חזרה לדף "ברכת יעקב".