הבי מטאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לכת השטן
מ הוספת קישור לאינדסטריאל
שורה 137:
בשלהי שנות התשעים החלו לקום בארצות הברית להקות רבות אשר הושפעו ממוזיקה המטאל, אך פישטו אותה, התרחקו ממנה והתקרבו לזרם המרכזי והפופולרי יותר של הרוק האמריקאי. אלה היו להקות ה[[נו מטאל]], המכונה גם "מטאל אלטרנטיבי". חלקן לקחו את המטאל לכיוון גס וצעקני בעיקר מהשפעת ה[[גרוב מטאל]] ([[סליפנוט]], [[דיסטרבד]], [[קורן (להקה)|קורן]], [[דפטונס]]), בעוד אחרות לקחו אותו לכיוון מלודי ואף [[מוזיקת פופ|פופ]]י מעט ([[לימפ ביזקיט]], [[לינקין פארק]], [[פאפא רוץ']]), אך המשותף לכולן הוא הפשטות הטכנית והמלודית, העומדת בניגוד למטאל הקלאסי. מאפיין נוסף של הנו מטאל הוא "כלי נגינה" אשר מתווסף אל הכלים המסורתיים של הרוק - עמדת [[די ג'יי]] - המשמשת בראפ. לרבות מלהקות הנו מטאל יש די ג'יי נוסף על הזמר והנגנים, אך לא לכולן.
 
שני סגנונות הקשורים לנו מטאל הם ה[[אינדסטריאל מטאל]] וה[[ראפ מטאל]] (הסיגנונות ממנו התפתח ונשען עליהם). האינדסטריאל מטאל ("מטאל תעשייתי") מתאפיין ב[[צליל]] אלקטרוני, מלוכלך ובלתי מלודי, המזכיר קולות של [[מכונה|מכונות]], על חשבון הדומיננטיות של הגיטרות. בין להקות האינדסטריאלה[[אינדסטריאל]] המצליחות נמנות [[קורן (להקה)|קורן]], [[סליפנוט]], [[סטטיק-אקס]], [[רמשטיין (להקה)|רמשטיין]] הגרמנית, [[מיניסטרי]], [[רוב זומבי]], [[Nine Inch Nails]] ובראש ובראשונה - [[מרילין מנסון]].
 
הראפ מטאל, כשמו כן הוא, מהווה שילוב של דקלומי [[ראפ]] קצביים עם ליווי מטאלי של גיטרות חשמליות ותופים (ולרוב גם די ג'יי). חלוצת הסגנון היא [[רייג' אגיינסט דה מאשין]], אשר החלה דרכה עוד בתחילת שנות התשעים. להיטה "Killing in the Name" הוא אחד מהשירים המפורסמים הראשונים בסגנון זה. להקות ראפ מטאל נוספות התפרסמו רק בשלהי העשור ובתחילת שנות האלפיים: [[לימפ ביזקיט]], [[לינקין פארק]], [[בודי קאונט]], [[פאפא רוץ']],[[קלופינגר]] השוודית שידועה במסריה הפוליטיים, [[סנוט]], ו-[[P.O.D.]].