פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים, לפני שנה
מ
הוספת קישור לאינדסטריאל
בשלהי שנות התשעים החלו לקום בארצות הברית להקות רבות אשר הושפעו ממוזיקה המטאל, אך פישטו אותה, התרחקו ממנה והתקרבו לזרם המרכזי והפופולרי יותר של הרוק האמריקאי. אלה היו להקות ה[[נו מטאל]], המכונה גם "מטאל אלטרנטיבי". חלקן לקחו את המטאל לכיוון גס וצעקני בעיקר מהשפעת ה[[גרוב מטאל]] ([[סליפנוט]], [[דיסטרבד]], [[קורן (להקה)|קורן]], [[דפטונס]]), בעוד אחרות לקחו אותו לכיוון מלודי ואף [[מוזיקת פופ|פופ]]י מעט ([[לימפ ביזקיט]], [[לינקין פארק]], [[פאפא רוץ']]), אך המשותף לכולן הוא הפשטות הטכנית והמלודית, העומדת בניגוד למטאל הקלאסי. מאפיין נוסף של הנו מטאל הוא "כלי נגינה" אשר מתווסף אל הכלים המסורתיים של הרוק - עמדת [[די ג'יי]] - המשמשת בראפ. לרבות מלהקות הנו מטאל יש די ג'יי נוסף על הזמר והנגנים, אך לא לכולן.
 
שני סגנונות הקשורים לנו מטאל הם ה[[אינדסטריאל מטאל]] וה[[ראפ מטאל]] (הסיגנונות ממנו התפתח ונשען עליהם). האינדסטריאל מטאל ("מטאל תעשייתי") מתאפיין ב[[צליל]] אלקטרוני, מלוכלך ובלתי מלודי, המזכיר קולות של [[מכונה|מכונות]], על חשבון הדומיננטיות של הגיטרות. בין להקות האינדסטריאלה[[אינדסטריאל]] המצליחות נמנות [[קורן (להקה)|קורן]], [[סליפנוט]], [[סטטיק-אקס]], [[רמשטיין (להקה)|רמשטיין]] הגרמנית, [[מיניסטרי]], [[רוב זומבי]], [[Nine Inch Nails]] ובראש ובראשונה - [[מרילין מנסון]].
 
הראפ מטאל, כשמו כן הוא, מהווה שילוב של דקלומי [[ראפ]] קצביים עם ליווי מטאלי של גיטרות חשמליות ותופים (ולרוב גם די ג'יי). חלוצת הסגנון היא [[רייג' אגיינסט דה מאשין]], אשר החלה דרכה עוד בתחילת שנות התשעים. להיטה "Killing in the Name" הוא אחד מהשירים המפורסמים הראשונים בסגנון זה. להקות ראפ מטאל נוספות התפרסמו רק בשלהי העשור ובתחילת שנות האלפיים: [[לימפ ביזקיט]], [[לינקין פארק]], [[בודי קאונט]], [[פאפא רוץ']],[[קלופינגר]] השוודית שידועה במסריה הפוליטיים, [[סנוט]], ו-[[P.O.D.]].