ראש השנה – הבדלי גרסאות

|מתקשר=[[עשרת ימי תשובה]] ובסופם [[יום הכיפורים]]. בהמשך החודש נחגגים גם [[סוכות]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]].

}}

 

 

==כינויי החג==

ב[[תורה]] מכונה החג "יום תרועה" או "זיכרון תרועה". השם "ראש השנה" מקורו ב[[ספרות חז"ל]]{{הערה|מטבע הלשון מצוי גם ב{{תנ"ך|יחזקאל|מ|א}}}}. עם זאת, ב[[תפילות ראש השנה]] וב[[ברכה (נוהג דתי)#הברכה ביהדות|ברכות]] הנאמרות בו נקרא החג "יום הזיכרון". ראש השנה ו[[יום הכיפורים]] נקראים "[[ימים נוראים|הימים הנוראים]]" או "ימי הדין". עשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים נקראים [[עשרת ימי תשובה]], ובלשון מליצית מקובל לכנותם כימים ש"בין כֶּסֶּה לעשור".

 

 

==מקור החג==

 

על פי ה[[מקרא]], היום הראשון של החודש השביעי (הוא תשרי, במניין החודשים המתחיל בחודש [[ניסן]]) הוא יום מועד ששובתים בו ממלאכה ומקריבים בו [[קרבן (יהדות)|קרבנות]] מיוחדים. עיקר החג הוא מצוות ה"תרועה" שמוזכרת הן ב[[ספר ויקרא]] והן ב[[ספר במדבר]]:

:{{ציטוטון|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם '''שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה''' מִקְרָא קֹדֶשׁ. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַ-ה'.|[[S:ביאור:ויקרא כג#כג|ויקרא כ"ג, כ"ג-כ"ה]]}} {{ציטוטון|וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ '''יוֹם תְּרוּעָה''' יִהְיֶה לָכֶם. וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ.|[[S:ביאור:במדבר כט#א|במדבר כ"ט, א'-ו']]}}

 

[[קובץ:Blowing The Shofar on Rosh Hashanah (4974050267).jpg|260px|ממוזער|תקיעת [[שופר]] בערב ראש השנה]]

 

בעבר, [[קידוש החודש]] היה נעשה על פי [[עדות]] בבית הדין ב[[ירושלים]] על ראיית הירח החדש, ולכן מחוץ לירושלים לא ידעו מתי הוא א' בתשרי, ונאלצו לחגוג את ראש השנה במשך יומיים מ[[ספק (הלכה)|ספק]]. גם בירושלים עצמה, לא יכלו לדעת מראש מתי יבואו עדים, ולכן תמיד חגגו את היום הראשון, ואם לא באו עדים באותו יום – חגגו גם את היום הבא. בנוסף, אם העדים באו ביום הראשון, אך רק בשעה מאוחרת ("מן המנחה ולמעלה"), היו חוגגים גם את היום השני. אמנם מסופר, שבפועל תמיד היו מגיעים עדים ביום הראשון בזמן, כך שבירושלים תמיד היו חוגגים רק יום אחד. אך בכל זאת, בכל שאר המקומות מחוץ לירושלים נאלצו לחגוג יומיים. באותה תקופה, במקומות רחוקים בחוץ לארץ שלא היו מספיקים להגיע אליהם שליחים מ[[ארץ ישראל]] להודיע מתי התקדש החודש, היו נאלצים לחגוג גם את שאר המועדים במשך יומיים.