ראש השנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 217.194.203.235 (שיחה) לעריכה האחרונה של עט הזמיר
שורה 11:
'''ראש השנה''' החל בחודש [[תשרי]] הוא חג [[מדאורייתא|מהתורה]] ואחד מ[[ראשי שנים ביהדות|ראשי השנה העבריים]]. הוא מצוין בימינו כ[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] [[יהדות|יהודי]] ב[[א' בתשרי|א']] ו[[ב' בתשרי]]. א' בתשרי נחשב ב[[המסורת היהודית|מסורת היהודית]] ליום המלכת ה[[אלוהים]] על האנושות, ול[[יום הדין#יום הדין ביהדות|יום דין]] שבו נידון האדם על ה[[שנה עברית|שנה]] שעברה ונקבע מה יארע לו בשנה הבאה. כמו כן, יום זה נחשב ליום הראשון בשנה לצורך [[מניין השנים בלוח העברי]] ולצורך מניין [[שנת שמיטה|שנות שמיטה]] ו[[שנת יובל|יובל]]. ה[[מצווה]] העיקרית של החג היא [[תקיעת שופר]].
 
לפי הכלל [[לא אד"ו ראש]], היום הראשון של '''ראש השנה אינו חל בימים ראשון, רביעי ושישי.'''
 
==כינויי החג==
ב[[תורה]] מכונה החג "יום תרועה" או "זיכרון תרועה". השם "ראש השנה" מקורו ב[[ספרות חז"ל]]{{הערה|מטבע הלשון מצוי גם ב{{תנ"ך|יחזקאל|מ|א}}}}. עם זאת, ב[[תפילות ראש השנה]] וב[[ברכה (נוהג דתי)#הברכה ביהדות|ברכות]] הנאמרות בו נקרא החג "יום הזיכרון". ראש השנה ו[[יום הכיפורים]] נקראים "[[ימים נוראים|הימים הנוראים]]" או "ימי הדין". עשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים נקראים [[עשרת ימי תשובה]], ובלשון מליצית מקובל לכנותם כימים ש"בין כֶּסֶּה לעשור".
 
"כסה" רומז לראש השנה ול[[מולד הירח]] ביום זה, כאשר ה[[ירח]] כביכול "מתכסה", בעקבות ה[[מדרש]] המקשר לראש השנה את הפסוק ב[[תהילים]]: {{ציטוטון|תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ}}{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|פא|ד}}}}. עם זאת, יש שפירשו את ה[[פסוק]] כמתייחס לתקיעה בשופר שנערכה ב[[בית המקדש]] בכל [[ראש חודש]]{{הערה|פירושו הראשון של הרב [[אברהם אבן עזרא]] על הפסוק.}}. לסופו '''דבר אין לו כינוי.'''ו של
 
==מקור החג==
שורה 25:
 
[[קובץ:Blowing The Shofar on Rosh Hashanah (4974050267).jpg|260px|ממוזער|תקיעת [[שופר]] בערב ראש השנה]]
===הארכת החג בימי חז"ל ===
 
בעבר, [[קידוש החודש]] היה נעשה על פי [[עדות]] בבית הדין ב[[ירושלים]] על ראיית הירח החדש, ולכן מחוץ לירושלים לא ידעו מתי הוא א' בתשרי, ונאלצו לחגוג את ראש השנה במשך יומיים מ[[ספק (הלכה)|ספק]]. גם בירושלים עצמה, לא יכלו לדעת מראש מתי יבואו עדים, ולכן תמיד חגגו את היום הראשון, ואם לא באו עדים באותו יום – חגגו גם את היום הבא. בנוסף, אם העדים באו ביום הראשון, אך רק בשעה מאוחרת ("מן המנחה ולמעלה"), היו חוגגים גם את היום השני. אמנם מסופר, שבפועל תמיד היו מגיעים עדים ביום הראשון בזמן, כך שבירושלים תמיד היו חוגגים רק יום אחד. אך בכל זאת, בכל שאר המקומות מחוץ לירושלים נאלצו לחגוג יומיים. באותה תקופה, במקומות רחוקים בחוץ לארץ שלא היו מספיקים להגיע אליהם שליחים מ[[ארץ ישראל]] להודיע מתי התקדש החודש, היו נאלצים לחגוג גם את שאר המועדים במשך יומיים.