הרמן כהן – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=פרופסור לפילוסופיה|אחר=פרופסור באוניברסיטת בירמינגהם|ראו=[[הרמן כהן (בריטניה)]]}}

{{פילוסוף}}

'''הרמן''' ('''יחזקאל''') '''כהן''' (ב[[גרמנית]]: '''Hermann Cohen'''{{כ}}, [[4 ביולי]] [[1842]], [[קוסוויג|קוֹסְוִויג]] – [[4 באפריל]] [[1918]], [[ברלין]]) היה [[פילוסופיה|פילוסוף]] [[יהדות גרמניה|יהודי-גרמני]], מראשי מייסדיה של האסכולה ה[[נאו-קאנטיאניזם|נאו-קאנטיאנית]] של [[אוניברסיטת מרבורג]].

 

 

ב-[[1873]] החל [[מרצה|להרצות]] באוניברסיטת מרבורג. ב-[[1875]] מונה ל[[פרופסור]] במרבורג. עם פרישתו לגמלאות החל ללמד ב[[בית המדרש הגבוה למדעי היהדות]] הליברלי בברלין ופיתח באורח שיטתי את פילוסופיית הדת היהודית שלו.

== הגותו ==

את הפילוסופיה של הרמן כהן ניתן לתאר כמכוונת על ידי שני עניינים:

 

את המתודה המוצעת על ידי כהן ניתן לתאר באופן הבא: האדם על כל סגולותיו מתגלה ביצירה התרבותית, ובגישתו לסביבתו הטבעית והאנושית. פעולתו הייחודית של האדם באה לידי ביטוי ב[[הכרה]] וב[[רצון חופשי|רצון]]. את סגולותיו הייחודיות אין אדם מכיר דרך ההתבוננות ב[[תודעה|תודעתו]], אלא דרך התבוננות ביצירה האנושית שבה משוקעות סגולותיו האנושיות. תפקידה העיקרי של הפילוסופיה הוא להתבונן בתרבות האנושית כדי לגזור ממנה את החוקיות של ההכרה ושל הרצון.

|מקור=[[פרנץ רוזנצווייג]], '''נהריים''', תרגם יהושע עמיר, [[מוסד ביאליק]], תשל"ח, עמ' 150–151}}

 

{{ציטוט|בתחילת המאה ה-20 פנה הפילוסוף היהודי [[מרטין בובר]] אל חברו הפילוסוף היהודי הרמן כהן, והציע לו להצטרף לתנועה הציונית. הרמן כהן דחה את הבקשה הזאת מכל וכל: האם באמת היהודים מבקשים להיות סתם מאושרים כמו כולם? - שאל בסרקזם מר. האם בשביל להקים עוד אלבניה קטנה ולאומנית במזרח התיכון סבלנו את הסבל הגדול של ההיסטוריה היהודית? האם נמיר את השליחות הגדולה שנטל על עצמו העם היהודי להיות אור מוסרי ורוחני לגויים בשעשועי דגלים ומצעדים?|מקור=א.ב. יהושע, [https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8-%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%A9%D7%9D-%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93/%D7%93%D7%95%D7%97 האם יש עדיין משמעות מעשית למושג אור לגויים], באתר של [[מכון ויצמן למדע]] (מופיע גם בספרו "אחיזת מולדת")}}