כוכב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח |
בעת העתיקה ובמסורת ישראל תגית: גרשיים שגויים |
||
שורה 34:
נוסף על כך ישנם כוכבים המציגים שלבים קצרים בחיי הכוכב (מיליוני שנים ספורות) או כוכבים שמציגים תכונות שלא מיוצגות בדיאגרמה ולכן קיבלו כינויים נוספים כמו [[כוכבי T בשור]] ו[[משתנה קפאידי|משתנים קפאידים]]
== אמונות עתיקות בכוכבים ==
בעת העתיקה אנשים האמינו בכוחם של גרמי השמים להשפיע על הארץ והים, ובראשם השפעת האור שלהם, השפעת הירח על השפל והגיאות, השפעת הברקים והרעמים ואף הגשם והסערות מן העננים שנראו להם חלק ממערכת גרמי השמים (הנקרא כך כי הוא מאגר ימי עילי וכחול הנפרץ לעתים ומוריד את מימיו על ה"ארץ") והיו חלק מן המלחמות השמימיות בין הכוכבים (שלעתים נחשבו אלים או שליחי האל - מלאכים) אשר הד קולם נשמע וגיצי הפגיעה שלהם נראו. כמו כן היו ידועים קולות הפיצוץ ורעידות האדמה כתוצאה מפגיעת מטאורים - בעיניהם: כוכבים נופלים.{{הערה|שם="הצופן"|1=[https://books.google.co.il/books?id=fRQnDwAAQBAJ&printsec=frontcover הספר שמות הצופן ליודעי ח"ן (הקודקס האזוטרי), שדים ואלים של רוח ושמים], רוקו גראנוויל, הוצאת לולו. [[מסת"ב]] 9781365908248 (אנגלית, אתר ספרי גוגל)}} כמו כן האמינו שהעדר אחת ה[[מזלות]] אחת לחודש משמי הלילה, השפיע על מצבי הרוח ועל הבריאות והגורל של העולם ובפרט על ה[[מזל]] של בני אדם. לרבות מאמונות אלו יש המשך המתקיים עד ימינו בתרבויות ובדתות שונות, ביניהן גם בדתות המונותאיסטיות, וגם בעיני אתאיסטים. עד למהפיכה המדעית החשיבו את ה[[אסטרולוגיה]] - חישובי הגורלות על פי המזלות, כנושא מדעי, אף שכבר בסביבת שנת 1000 הנוטים אחר הפילוסופיה היוונית החשיבו זאת כשטויות. אמונות אלו השפיעו על ההיסטוריה באופן משמעותי.{{הערה|1=[https://books.google.co.il/books?id=zcWiK755EnwC השמיים הגורליים, על ההיסטוריה של האסטרולוגיה] בנסון בובריק, 2006, בהוצאת סימון ושוסטר (אנגלית, אתר ספרי גוגל)}}
=== אל השמש ואב השמים והשפעתו על הכוכבים ===
השמש, שנחשבה מובדלת משאר גרמי השמים, זוהתה כמרכבת אש והאל שהיה במרכבה זו, [[אל השמש]], האיר את היום וסילק את הכוכבים שהתקדמו בשמים במהלך הלילה אל עולם החשיכה מעבר לשמים, למעט כוכב הצפון אשר נותר מעוגן במקומו (ואולי מניע את הכוכבים "במסילותם") בעודו מקושר לעגלה הקטנה, המהווה מרכבה לאלים או לכוכב השמש עצמו, או מקושר למחרשה שמימית הזורעת או זורה את הכוכבים.{{הערה|שם="אביתר"|1=ר' מאמריו של חוקר המקרא אביתר כהן [[s:he:ביאור:מענה ה' לאיוב - תיאור רקיע השמים|גרמי השמים במענה ה' לאיוב]] וכן [[ביאור:חדרי תמן|על חדרי תמן]] שהועלו לויקיטקסט מ[[אתר הניווט בתנ"ך]]}}
לדוגמה [[הליוס]] אל השמש והאש בלילה רכב אם מרכבתו אל מנהרה בשאול, תחת האדמה. בתרבויות שונות האל הראשי כונה '''אב השמים''' ולעתים קרובות זוהה עם אל השמש. בתרבות ה[[שומר|שומרית]] הוא נקרא אנכי - אב השמים, וכך גם בתרבות היוונית זוס-פַּטֶר - כלומר אבי השמים, ובתרבות הרומית יופיטר - באותה משמעות.{{הערה|שמות הצופן, עמ' 89}} אל זה נקרא '''שמש''' בתרבות הפלשתית, '''בעל''' בתרבות הכנענית והחתית, '''בל''' בתרבות הבבלית, '''אמן''' (האל הנסתר - עקב העלמותו בלילה) בתרבות המצרית המאוחרת ו'''רע''' בתרבות קדומה יותר, '''אשר''' בתרבות האשורית, ו'''אל''' בתרבות הארמית. אחד מכינויי בעל היה רכב ערפת - רוכב ערבות (כלומר השמים){{הערה|1=שמות הצופן, עמ' 89}} האל גבר - הוא השמש, נשתמר בתרבות הערבית כאחד משמותיו של אללה - אל האלים באיסלם.{{הערה|1=אטלס השמים הישראלי, הוצ' מפה, פרק: שמש}}
האל '''דגן''' (אל החיטה, אח של בעל, או אולי כינוי נוסף לאל בעל) זוהה עם כוכב צדק, כוכב הלכת השני בגודלו. כל אלו יחד נקראו '''צבאות השמים''' שנלחמו זה בזה בעת סופות והרוו את האדמה על ידי פתיחת "ארובות השמים".{{הערה|שם="הצופן"}}{{הערה|שם="אביתר"}}
בנותיו של האל הראשי, המזוהה גם עם השמש ונשותיו של אל זה השפיעו על מזג האויר ומכאן על התבואה בתרבות החקלאית, הן על הגשם והן על סופות וההתייבשות. לדוגמה נשותיו/בנותיו של האל בעל היו טלי בת רב (רביבים - הם טיפות גשם), פדרי בת אור (אלת הערפל) וארצי בת יעבדר.{{הערה|שם="הצופן"}}
=== עשתורת / אסתר - אלת הכוכב ===
אשת האל הראשי או בתו היתה אלת הפריון שזוהתה עם כוכב הלכת [[נוגה]], אך לעתים גם עם קבוצות כוכבים או כוכבים בודדים אחרים, כמו הכוכב [[כוכב (כוכב)|כוכבּ]] שבעגלה הקטנה. העגלה נחשבה כמחרשה או כחלק מן המרכבה הנושאת את האלים ומוסעת בידי כוכב הצפון המעוגן במקומו לאורך הלילה ואינו "נוסע".{{הערה|שם="הצופן"}} נראה שהמילה '''סטאר''' - ''כוכב'' בשפות אירופאיות, נגזרה משם האלה [[עשתורת]] - הצידונית, היא אשתהר - הבבלית, או איסתר - הפרסית (ו[[אסתר]] בפי יהודי פרס). ומכאן גם הביטוי לאדם מצליח או מפורסם: כוכב, או כוכב עולה. היא זוהתה לעתים עם יונה או פריון הכבשים אך לא ברורים קבוצות הכוכבים שזוהו עם אלו.{{הערה|שם="אביתר"}}
=== אל הירח וקשריו עם הכוכבים ===
על השפעת הירח על השפל והגיאות ידעו הקדמונים כפי שמעידים שמותיהם של ישובים הסמוכים למקורות מים, כמו [[יריחו]] לחוף [[ים המלח]], [[בית ירח]] סמוך לחוף [[הכנרת]] ובשמותיהם הלטיניים (בדומה ל''לבנה'' בעברית) '''פך-לונה''' לחוף נהר הפרסקל בצרפת (שזרם שם בעבר וכיום אצור בסכר), ו'''לונה''' (כיום לוני) בצפון מערב איטליה בשפך נהר מגרה אל הים התיכון. השפעת הירח גם זוהתה עם [[המחזור החודשי]] הנשי (וכפי שסבר בטעות [[צ'ארלס דרווין]] היה לכך הקשר ביולוגי התפתחותי).{{הערה|1=[http://www.sciencefocus.com/qa/it-coincidental-human-menstrual-cycle-about-same-length-moon-cycle על הקשר בין המחזור החדשי הנשי למחזור הירח] (אנגלית, אתר המיקוד במדע)}}
השמש האירה את היום ולעתים נראו כוכבים מעטים ביום למרות אורה, והכוכבים האירו את הלילה עם או בלי הירח, ובלילות מעוננים או מעורפלים חסרי כוכבים השתרר חושך מוחלט. השפעה זו נראתה כמעשה האלים.{{הערה|1=כפי שמעידה תפילת חנה בספר שמואל: וישת חשך... חשרת מים... אשר לדעת פרופ' [[משה דוד קאסוטו]] באה להנגיד את האמונה הישראלית לעבודת האלילים.}}
שמות אלי הירח הם '''צין''' או '''סין''' בתרבות הבבלית ואחיותיה (מדי, פרס, עילם), בתרבות אוגרית וארם '''ירח''', בתרבויות הכנעניות: '''יבש''' או '''צאן''', ובתרבות המצרית: תות, ולפי פרשנויות אחדות עינו האחת של '''חור''' אל השמים.
האל הארמי '''ירח''' נקרא גם '''מאור צבאות השמים''' (כלומר: מאור הדרך לכוכבים), היה נשוי לאלה נכּל, והטל שנבע ממנו הפרה את צמחיית המדבר עליה היא מנויה. פעם בחודש נישא לה מחדש.{{הערה|1=[http://www.witchcraft.co.il/?p=41 כנעניות הדת העתיקה של ארץ ישראל] 2004, במאמר רשימת מקורות לועזיים ממנו נמשך המידע. (אתר כישופים)}}{{הערה|1=[https://no666.wordpress.com/2008/11/10/%D7%94%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97-%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A1-%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%95/ הצד האפל של הירח] הגנוסיס בתרבות הפופולארית :חלק ב' (אתר המולטי יקום של אלי אשד)}}
האל המצרי חור צויר בדמות אדם עם ראש בז, ודמותו קשורה ל[[נשר (קבוצת כוכבים)|קבוצת הכוכבים '''נשר''']]). האל שת (סת, הוא השטן, וגם אל-המדבר והסערות) שליווה את אל האלים ואל השמש ''רע'' (או: ''רעה'') במסעותיו הצליח להשיג את עינו של חור ולהחזירו למקומו. באגדות קדומות יותר שפוענחו מתוך ממצאי כתבי החרטומים בעתיקות מצרים, העין היתה עינה של האלה ודית - אלת הצבע הירוק, שמקבילתה נכל, לפי התרבות הארמית היתה אשת האל '''ירח'''.
אולי בהקשר עם המחזור החודשי, בתרבות היוונית והרומית אלת הירח '''לונה''' נחשבה לאלת השיגעון. הורציו - משורר רומי שחי בסביבות שנת 0 לספירה, מתאר בשיר החול לדורות (קרמן סקולרא) את האלה לונה המתבקשת להאזין לשירת בנות הכוכבים.
=== כוכב השחר ===
בכתבי ספריית [[אוגרית]] נמצאו התייחסויות לאל '''עשתר''' - אל כוכב השחר והתאום של אלת הפריון עשתורת, המוותר לאחיו '''ים''' על ירושת המלוכה, בניגוד לאחיו '''בעל''' הנלחם על מקומו, אחרי שאביהם '''אל''' ואמם '''אשרה''' הכריזו על ים כיורשם.
== במסורת ישראל ==
=== צבא השמים והכוכבים בתנ"ך ===
לפי הכתוב בתחילת [[ספר בראשית]], השמש הירח והכוכבים נבראו בידי ה' ביום הרביעי לבריאה, לצורך מעקב אחר הזמן, וכן "למשול" ביום ובלילה.
==== השפעת כוכבים על בני אדם ====
יוסף חולם על 11 כוכבים (אחיו) וכן השמש והירח (אביו ואמו החורגת) ה"משתחווים" לכוכב שלו. מקרה שבו השפעת הכוכבים על בני האדם ברורה יותר היא בקללת בלעם שהפכה לברכה שב[[ספר במדבר]]: דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת! הדריכה כאן במשמעות של משיכת קשת כי כאמור הברקים הם חיצים הנורים מתוך הכוכבים, ואולי כאן מדובר על מזל קָשַּׁת.
ב[[שירת דבורה]] מתואר סיוע של סופה ואולי נפילת מטאור לניצחונה בקרב: מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ! הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא! כלומר שהכוכבים יצאו מהמסילה-מסלול שלהם, אולי מכך שהחשיכה הקדימה ואולי כאמור היה זה "כוכב נופל". מההקשר ניכר שלא מדובר בסיוע "רוחני" של הכוכבים, אלא במקרה בו נתקעו מרכבותיהם הכבדים של המואבים בבוץ בנחל קישון.
==== עבודת כוכבים ====
בספרות התלמודית ואחריה בהלכה עבודת אלילים נקראת עבודת כוכבים, או '''עבודת כוכבים ומזלות''' (עכו"ם). ביטוי זה הפך נפוץ בעיקר בתקופה שהספרות היהודית צונזרה בידי הנוצרים, וכל מקום שנכתב על גויים, נכרים או מינים הוחלף במילה עכו"ם. לעתים היהודים הביאו את הדברים לידי גיחוך ועיקום כמו במקרה של ''פיאה-נכרית'' שבמהדורות הראשונות של [[דפוס וילנה]] נרשמה פיאת-עכו"ם.
ישראל מוזהרים ב[[עשרת הדברות]] ...וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, וַעֲבַדְתָּם... אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם.
ישעיהו הרבה ללגלג על האמונות של אחרים בגרמי השמים.
==== ה' יושב מרום ====
פעמים רבות בתנ"ך האל יושב מעל לשמים או בשמים, והם מקומו של האל: בלעגו על מלך בבל אומר ישעיהו: וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ: הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה, - מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי-אֵל אָרִים כִּסְאִי! וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן!... {{ש}}
בסיום טקס הביכורים (המוקרא בחלקו בליל הסדר ונמצא ב[[ספר דברים]]) מביא הביכורים מתבקש להגיד: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ, מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ: "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"...{{ש}}
ירמיהו אומר: כֹּה אָמַר ה' - נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים - לְאוֹר לָיְלָה, רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו - '''ה' צְבָאוֹת''' שְׁמוֹ!{{ש}}
ב[[תהלים]] ישנו משל על גפן שהאל השקיע מרץ רב בנטיעתו ובטיפול בו. אך אז התרגז על הפירות הבאושים ופרץ את הגדרות המגינים עליה, וחיות אוכלות אותה. ברגע השפל מבקש המשורר (בשם [[אסף]]): אֱלֹהִים צְבָאוֹת? שׁוּב נָא '''הַבֵּט מִשָּׁמַיִם''' וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת!
בתהלים מוזכר שרק האל יכול למנות את הכוכבים והוא מכיר כל אחד מהם בנפרד: מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים! לְכֻלָּם - שֵׁמוֹת יִקְרָא!
בספר [[מלאכי]], הקשר בין האל, הכוכבים והגשם מופיע באופן ברור:
::הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי,
::וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת, אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי!
קול שירת הכוכבים מוזכר בתשובת ה' לאיוב, תוך הזכרה שמדובר במלאכים או 'בני אלהים':
::אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ? הַגֵּד! אִם-יָדַעְתָּ בִינָה.
::מִי שָׂם מְמַדֶּיהָ? כִּי תֵדָע? אוֹ: מִי נָטָה עָלֶיהָ קָּו?
::עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ? אוֹ: מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ?
::...בְּרָן-יַחַד, כּוֹכְבֵי בֹקֶר, וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים! ...
כאן הכוכבים שרים יחד עם גרמי השמים לאל, כמו במקומות רבים אחרים בתנ"ך. כמה ממזמורי תהלים מוקדשים לגרמי השמים השרים הלל לאל. הבולט בהם:
:הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ! הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר!
ובמזמור לאיתן האזרחי:
:וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ ה' אַף אֱמוּנָתְךָ - בִּקְהַל! קְדֹשִׁים.
:כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'? יִדְמֶה לַה בִּבְנֵי אֵלִים?
==== שימוש בכוכבים במשלים וסיפורים ====
הכוכבים מוזכרים פעם אחר פעם בהבטחות ה' לאבות, על כך שזרעם יִרבה מאוד כמו מספר הכוכבים שקשה לספור עקב כמותם המרובה. וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר: הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים! אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם? וַיֹּאמֶר לוֹ: כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ!!{{ש}}
בספר [[דברי הימים]] מוסבר איסור ספירת בני ישראל לפני יציאה לקרב (ובמקומו שימוש ב[[מחצית השקל]]) כדי שלא לסתור את הבטחת האל: וְלֹא נָשָׂא דָוִיד מִסְפָּרָם לְמִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּלְמָטָּה, כִּי אָמַר ה' לְהַרְבּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם...
=== בימי בית שני ובימינו ===
==== בפיוט אל מלא רחמים ====
בסוף [[ספר דניאל]] הוא מתנבא על אחרית הימים ואומר:
::וּבָעֵת הַהִיא - יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל, הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ, וְהָיְתָה עֵת צָרָה, אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא.
::וּבָעֵת הַהִיא - יִמָּלֵט עַמְּךָ, כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר.
::וְרַבִּים, מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ: אֵלֶּה - לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה - לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם. {ס}
::וְהַמַּשְׂכִּלִים - יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. וּמַצְדִּיקֵי - הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד! {פ}
מלים אלו נאמרים בכל אזכרה למתים.
==== בר כוכבא ====
בר כוכבא היה כינויו של מנהיג המרד לקוממות מלכות עצמאית ליהודה והקמת המקדש השלישי כשבעים שנה אחר החורבן. שמו האמיתי היה שמעון בן כּוסִיבה כפי שהסתבר ל[[יגאל ידין]] מתוך מכתבים ביוונית ממנו אל פיקודיו. הכינוי ניתן לו לפי מדרשו של [[רבי עקיבא]] על מילותיו של בלעם: ...דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת!
==שיום==
| |||